ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פודיניג במקום של המח

זאת שעתי היפה ביותר
לפני שנה. 8 באוגוסט 2023 בשעה 18:39

הבטן מתהפכת והחרדה עולה ואני מתחילה למלמל לעצמי שוב ושוב ושוב שאני לא רוצה למות. זה מתחיל מתחושה פיזית, הבחילה עולה לי, יש לי סחרחורת, מין דקירות בעיניים ופריחה כבר כמה ימים. אלוהים, אני לא יודעת אם זה מצב ביראותי או חרדה, ולצערי יש לי כבר היבטוריה רפואית. אני לא אוכלת מסודר, לא עושה המון פעילות גופנית ובכללי במצב קצת בינוני אז כל אלו לא תורמים לתחושות. אני באונברסיטה ומוקפת באנשים ועדין מרגישה כל כך לבד. אני שוקלת למי להתקשר ומבינה שאין לי למי. אף אחד לא רוצה לשמוע על החרדה שלי, ובכלל, מה אני אגיד, שכלום לא קרה אבל עדין אני לא בסדר? ואני ממש לא רוצה למות. אבל אני חלשה, יש לי בחילה וסחרחרות ואני דואגת. אני חרדה כל כך מלמות, זה כל כך מפחיד אותי ואני חוששת שהחרדה רק גורמת למצב להיות פחות טוב. אני לא יודעת מה לבדוק, מה להגיד. אני מפחדת כל כך. הבכי עולה ואני מפחדת כל כך. אני לא רוצה למות, אני רוצה לחיות. וברגעים האלה שום דבר לא משנה, חוץ מלחיות. רק לחיות, בבקשה. העצב, הקושי, הדיכאון, מה שאני כן, ומה שאני לא, זה לא משנה. לא משנה מי אוהב אותי ומי לא. אני רק רוצה לחיות. אני רוצה לחיות ושיהיה פה מישהו שיחזיק לי את היד ויבין שהפחד אמיתי כל כך. בבקשה, אני רוצה לחיות.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י