החרדה לאט לאט עולה אבל הפעם זה שונה, הפעם אני בהכרה ובשליטה, אני שומרת על ההשתנות. אני מבינה את המקור שלה, המעבר דירה מלחיץ אותי. ברגע הזה מבליחה לראשי מחשבה כי מגיע לי יותר. לא הגיע לי איך שהוא התייחס עלי, לא הגיע לי מה שהוא אמר לי וכנראה החשוב מהם שלא הגיע לי מה שהוא עשה לי. את המילים קל לעכל, אינטוטאיבי להבין למה הן היו פוגעות. ועכשיו אני מוכנה לומר את זה במפורשות בפעם הראשונה: זו הייתה פגיעה מינית. אני אומרת את המילים האלו בכובד ראש, בעיקר כי אני לא מוכנה שהוא יהיה במקום הזה, זה לא הוא, אני יודעת. אבל לא, אלו לא רק המילים שהיו שם או הבין לבין, זה גם ממש היה העיקר, זו הייתה פגיעה מינית. וזה לא רק רגע אחד שביקשתי ממנו "רק אל תחדור אלי" והוא התעלם מדבריי, אלא ממש אקטים מיניים שהוא עשה ולמרות הידיעה הברורה לכל הצדדים שזה יכאב לי וישפיל אותי זו הייתה פגיעה. זו הייתה פגיעה מינית בגלל כל אותם הרגעים שאני לא מסוגלת לדבר אליהם. רגעים שגרמו לי לא לרצות להזדיין, להתנשק שהפכו את זה לקשה כל כך גם שמונה שנים אחר כך. לא מגיע לי כל החרדה והבדידות והמחשבה שכל כך מגיע לו שהוא הולך לישון מחובק כל לילה בזרועותיה של אהובת ליבו שרואה מעבר למה שהיה שם, בעוד שאני לא מצליחה להבין למה שמישהו ירצה לחבק אותי בלילה עם כל הקושי והפגיעות ושגם ההתמסרות הגדולה ביותר שלי לא מספיקה כדי לאהוב אותי. האמינו לי, מאהבתי עליו ניסיתי להיות לו טובה כל כך, לענג אותו, להתמסר לו לתת לו את כולי. במילותיו, גם הטוב ביותר שלי רק מספיק ולא טוב. הנפש מתעקמת בצורה ייחודית להבנה שההתמסרות שלי היא מה שגרם לי לאבד אותו. שנים רבות חשבתי שההתמסרות שלי היא כל מה שיש לי עד שהוא ניפץ את הבועה הזו ואמר זאת. לא מגיע לי שאחרי כל מה שהיה שם אני עדין ארעית בשבילו, ילדה קטנה ואבודה מכל כך הרבה סיבות. לא מגיע לי להרגיש לבד כל כך בעולם ושאין אדם שאני יכולה לבטוח באהבה שלו אלי כדי באמת לספר מה היה שם. לא הגיע לי גם שאחד אחר יגמור את זה בכזו ערטאליות, נכון, הוא לא היה מעוניין וזה לגטימי והגיוני אבל להשאיר אותי ככה זה לא הוגן, במיוחד שאני התוודיתי בכנות על רגשותיי והייתי מוכנה לעשות הרבה כדי שזה יצליח. לא הגיע לי שהוא לא הצליח לראות כמה שאני רוצה להשתפר ולהיות טובה בשבילו, כמה התמסרות יש בי. ההורים שלי תמיד אמרו לי שלא מגיע לי כלום, שכל מה שאני רוצה אני צריכה לעבוד קשה בשבילו אבל יש קושי שלא מגיע לי. ובעיקר, כמו לכל בני האדם מגיע לי שיאהבו אותי
לפני שנה. 6 בספטמבר 2023 בשעה 19:54