אני לרוב כותבת בכלוב כשאני רוצה לפרוק משהו מהלב וככה גם הטקסטים יוצאים לי, אנטרופיים ומלאי רגש. זה לא גורם לנשים לרצות לקרוא אותי ולא גורם לגברים לרצות להכיר אותי. גם כשכן הכרתי פה כמה יחדי סגולה, זה נגמר יחסית מהר (פרט לאחד שאני סיימתי את זה בגלל התקף לב של אבא שלי). גם הטקסט הזה נובע מרגש חזק מאוד של קנאה. קנאה באותן נשים שנשים אחרות רושמות להן שהן נפלאות. בפרט, כאלו שרשמו לו תמיד כמה הוא מוצלח, חכם ונפלא. והן צדקו, הוא באמת חכם, מוצלח ונפלא, עד כדי כך שהוא מצא זוגיות בכלוב. בכנות, זה פשוט מעליב, אך עדר המעריצות שלו אוהבות אותו ונשים אחרות כאשר רובן בכלל לא שמות את הזין שלהן עלי, זו שהוא עשה לה את כל הדברים האלה שהוא כתב עליהם יפה כל כך והן קראו בשקיקה והגיבו עם המון אהבה. וזה בסדר, זה לא סקסי מה שקורא (שגיאת כתיב בכוונה כי לכתובת יש חולשה לבדיחות אבא) פה, אין פה טקסטים שיביישו את עמוס עוז, אין פה תמונות עירום שיגרמו לכוסיות לקנא. יש פה המוו עצב, חוסר ערך, הלקאה עצמית, שנאה עצמית, חוסר ביטחון, פחד, טראומה, כל הדברים שאפשר לשים במגירת "לא סקסי". כשאני קוראת שהן מגיבות לאחרות שהן נפלאות, והן באמת נפלאות, יש פה נשים שהן פלא הבריאה ואני קוראת אותן בשקיקה ורוצה להיות חברה שלהן, הלב שלי נצבט כנראה כי אני לא נפלאה, לא, אבל לפעמים הייתי רוצה שהן יחשבו שמאחוריי הדברים שלו קיימת אישה, שלא הזדיינה עם אף אחד שמונה שנים, שלא הצליחה לקיים מערכת יחסים בריאה, שהמשפטים האלה שלו צרובים לה בבשר. אני רוצה שהן יראו את האישה שלא ניתן לאהוב מאחורי הגבר הנורא האהיב הזה. אני חושבת על מערכת היחסים בנינו כמערכת יחסים שמחוברת על ידי צלקת. אבל האמת היא שאנחנו שני אנשים נפרדים שפעם, במקרה, החיים שלהם הצטלבו לכמה זמן, ואחרי עשור (!) אין שום דבר שמחבר אותם יותר, גם לא מילים שחורות על רקע לבן. כנראה שיש הרבה סיבות מורכבות למה אני עדין ככה מחוברת עליו אבל זה לא הטבעי, זה לא הנורמלי. גם בלהתקדם הלאה הוא יותר מוצלח ממני. וקל לראות למה הוא כזה מוצלח, בחיי, גם קל לראות למה אני לא. וגם כשאני מקנאה בו על האהבה שיש לו בחיים אני עדין שמחה כל כך בשבילו שהוא הצליח למצוא את מה שהוא חיפש, אני הראשונה להעיד כמה הגיע לו, כי החיים בלי הם פשוט כואבים מידי. אני מקנאה באותן נשים שנשים אחרות כותבות להן שהן נפלאות בעיקר כי אני רוצה להיות נפלאה בעצמי אבל לקוות שחבורה של זרים יואהבו אותי רק כי הן אוהבות את האקס שלי זה מגוחך.
השתמשתי בהרבה מילים כדי להגיד כמה אני רוצה שיואהבו אותי, כמה אני אוהבת אותו, כמה אני מקנאה בכל אלה שאוהבים אותן, כמה אני מקנאה באלו שהוא בחר לאהוב והלוואי שהייתי מספיק טובה כדי שהוא היה בוחר לאהוב אותי.
