פודיניג במקום של המח

אני לא יכולה לעשות הכל. אולי יש שם נשים וגברים מוכשרים מספיק, אני לא. אני מאכזבת את כולם אבל בעיקר את עצמי. אני לא מספיק טובה. אני בכלל לא מבינה איך אנשים מאמינים כי אהם טובים, יפים או ראוים לאהבה, עד כמה דפוקים בני אדם כדי להאמין בעצמם. אני לא מצליחה גם להכין שיעורי בית, גם לעשות תזה, גם מלגה, גם לנסות לקחת חלק במעבדה, גם להתחרות, גם לעבוד, גם לנהל חיי חברה, גם להיות בת משפחה טובה וחס שלום, לצאת לדייטים ולמצוא אהבה.  אין בי את את היכולות או את הכח לגנגל בין כל כך הרבה דברים ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על דברים נפשים, להכיל את אמא שלי, להכיל את מה שעברתי, את החרדה, את חרדת המוות, להכיל את כל החוסר ביטחון וחוסר הערך הזה. אין בי גרם אחד של שלווה או קור רוח והעולם קשה לי קצת יותר מלמרבית האנשים. אין לי ממה לשאוב אנרגיה, אין לי הצלחות, אין לי מערכות יחסים מתגמלות, אין לי אהבה. יש לי הרבה כאב, הרבה מילים כואבות, תסכול מיני ותזכורת שלא יכולה להתקיים מערכת יחסים איתי בלי סקס, כאב והשפלה (או לפחות שניים מתוך השלושה).  ככה או ככה אתם תשפטו אותי, כנראה בצדק, ותגרמו לי להרגיש גרוע יותר ממה שאני גם ככה מרגישה. אולי זו הטראומה הבין דורית שעלי לשאת איתי ולהעביר אותה איתי הלאה, אולי זה בורג שחסר לי, או חלבון סורר בשרשרת. לעולם לא אהיה יפה מספיק, לעולם לא אהיה חכמה מספיק, לעולם לא אהיה טובה מספיק. איך מכניסים משמעות לחיים, איך גורמים לזמן הזה להיות שווה בין כל החוויה האנושית. החוויה האנושית שלי היא ללא אהבה, ללא עונג, ללא תחושת סיפוק (!), ללא יופי ועם חרדת המוות הזו. אני מרגישה רע על כך שאני לא בסדר, על כך שאני לא מכילה מספיק את מי שסביבי, על כך שאני לא מצליחה להיות נורמלית. אני לא נורמלית וזה שקוף לחלוטין לכולם. החיים לא מאפשרים את זה שלמישהו יהיה אכפת מספיק ממני וגם אם כן, אני בטח לא מרגישה את זה. ונמאס לי להתנצל על זה, זה שלא שאף אחד  לא אוהב אותי אלא שאני דפוקה מידי מכדי לשים לב. זה קצת כמו שהוא פגע בי ואני נושאת את ההשלכות איתי, זו בחירה שלי לכאוב את זה עכשיו אבל זו לא אשמתי.  קודם כל אני לא מספיקה, אחר כך החזה הקטן שלי לא מספיק, הטוסיק שלי, השמונע קילוגרמים, העיניים הלא כחולות, החיוך הלא יפה, לבסוף, הפחד שלי מלהזדיין לא מספיק, הפחד שלי מלהתנשק, המציצות הלא טובות שלי.בכל עולם מקביל אני לא מספיק טובה, זה קצת טרגי.