לפני 6 חודשים. 2 ביוני 2024 בשעה 15:21
הבטן מתהפכת לי. אני רוצה לפרוץ בבכי. החרדה עולה והכל נצבע בשחור. המוות משתלט על הגוף שלי. אני רק רוצה לחזור להורים שלי. עזבו אותי מהחיים עצמאיים. אני רוצה מישהו לדבר על זה ואין לי מי. אין לי עם מי לחלוק את החרדה הזו, אין מי שיחבק אותי כשקשה כל כך. זה קשה כל כך. קשה מידי. אני מרגישה שזה כבד עלי. הגרון יבייש, הבטן כואבת, הבכי עומד בגרון. הבחילה עולה. אני מרגישה שהחיים גדולים עלי. למה זה כל כך קשה? למה זה כל כך כואב? איך הופכים את הכל לקשה פחות? איך החרדה לא משתקת? בבקשה קחו את הכאב הזה ממני.