פודיניג במקום של המח

מערכות יחסים הן שוק קח ותן, לשני הצדדים צריך להיות משתלם כדי שתהיה מערכת יחסים. לפעמים הסחר חליפין בולט יותר, את תתני לו עגבנייה והוא ייכה אותך בראש עם מלפפון, לפעמים הסחר חליפין דורש יותר תחכום ועדינות ולפעמים הסחר מונע מהפחד לא לסחור. בעיניי אהבה היא הכל, יש רק דבר אחד שמונע מזוג אוהב להיות ביחד, כל השאר אפשר וצריך להתגבר אסור לוותר על אהבה טובה ובריאה. אולי בגלל שלי יש מחסור באהבה, מוציא אותי מדעתי שיש אנשים שמחליטים לוותר על אהבה מסיבות שוליות כאלה ואחרות. נדיר כל כך למצוא אהבה, מרגיש בלתי אפשרי למצוא מישהו שיואהב אותי, מישהו שירצה לצאת איתי לחופשה, לרכוש איתי ספה או רחמנא ליצלן, להתעניין בי ובתחביבים שלי. לא, אני הבחורה שלא שווה את זה. אני אומרת את זה בצער רב וביגון קודר כי בעיני אהבה היא מהות החיים ומה שהופך את החיים האלה לנסבלים זה למצוא מישהו להעביר איתו איתם. על הארוגזמה שלי אני מוכנה לוותר בשניות, ואולי מלכתחילה זה לא ויתור גדול כי מעולם לא חוויתי אחת, עם אהבה הנשמה שלי נמצאת בלימבו, בין ההבנה שלי זה כנראה כבר לא יקרה לבין הכמהה האין סופית עליה, בין גן העדן לגיהנום. אני כנראה נמצאת שלוש סיגמה מכל קצה ועדין איך שהוא מרגיש שיש התפלגות מיוחדת בשבילי של אי אהיבות. כאמור, אני לא שווה את זה, לא שווה להיות איתי איתי אחרי זיון ארוך, לא שווה לנסוע עד העיר שלי כדי לראות אותי, לא שווה לבזבז את הרגילה עלי, לא שווה להתעניין בי. זה שוק קח ותן ואיתי אתם תצאו מוספידים, זו מין פנקוציה לא רציפה שכל דבר מהתחום יהיה שלילי בטווח. מין חור שחור שלא משנה מה נכנס עליו זה יצא מפורק לחלוטין. זה לא משנה כמה אני אנסה, אני עדין אהיה לא מספיק טובה לאותם גברים שאני חושקת בהם כל כך. תחתיות הן דבר מתעתע, מחד, אפשר לחשוב שברגע שהגעת לתחתית הנפילה הסתיימה, מאידך, אין באמת תחתית, תמיד אפשר להמשיך ליפול בבור הזה ולחטוף עוד מכות. החלק הקשה בנפילה הוא לא הכאב, אני חיה בשלום איתו, אלא לראות את כל מה שאני רוצה כל כך ואין לי, לראות שיש אחרות ששוות את מה שאני לא. זה לא משנה כמה רזה אהיה, כמה  חכמה אהיה, כמה אתמסר למישהו, כמה אני מוכנה לאהוב, כמה אני אלמד להזדיין או למצוץ, אין פרמוטציה שלי שהיא שווה את זה. או לכל הפחות אני כבר לא מאמינה שאפשר לאהוב אותי אי פעם ואולי פה קבור הכלב.