פודיניג במקום של המח

לאחרונה מספר אנשים אמרו לי שאני צריכה להוציא את החרא בכמויות מדודות, מומלץ בדייטים אי זוגיים ולא בבת אחת, אבל אני לא יודעת על מה לכתוב חוץ מזה. אני לא יודעת מה לכתוב פה כדי למשוך את הפנינים שמסתתרות פה. בטוח יש פה גברים רווקים, חכמים, מצחיקים וכריזמטים, אני פשוט לא יודעת איך לגרום להם להתעניין בי.  גרוע מכך שאני לא מצליחה למצוא פה זוגיות זה שהמילים פה הן ראי לנפש שלי, וחלקים בנפש שלי נראים ככה. יש גם חלקים אחרים,  חלקים טובים, שקבורים מתחת לכל החרא. אני לא יודעת איך לספר לכם סיפורים שיתנו הצצה למי שאני כדי שאמצא חן בעינכם, אני לא יודעת מה לתאר פה כדי כשאסקרן אותכם. אני יודעת מה אני רוצה, אני רוצה מערכת יחסים טובה, עם תקשורת בריאה, שיהיה בה המון כיף, הומור, צחוק. שנוכל לדבר שעות, לשתוק שעות ולהזדיין שעות. אני פשוט לא יודעת איך לחבר מילים אחת לשניה כדי למשוך לחיקי גבר חכם, מצחיק, עם אינטלגנציה ריגשית, דוממניטי שהתקשורת בנינו תהיה טובה. אני מפחדת להודות שאני אהיבה כי אם אני אהיבה למה אף אחד לא רוצה לאהוב אותי? והחלקים שאני כותבת אליהם פה הם אמתיים כל כך, הם חלק ממי שאני, הם חלק מאיך שאני חווה את המציאות. ואני רוצה אהבה כל כך, ואני רוצה להתנשק כל כך ואני רוצה שהגבר הזה שנאהב אחד את השניה יהיה אמיתי כל כך. יש לי חור בנפש בגודל של אהבה. האמת היא איפה שהוא באמצע יש בי הרבה דברים טובום ויש בי גם המון דברים גרועים. אהבו אותי פעם אז אני אהיבה וחשוב מכל הוא שאני כמהה לאהבה. החוסר באהבה עושה אותי עצובה כל כך.