בחיוך שמשוח על הפרצוף, גומות בצידי העינים וידיים פרוסות, ״הצלחת״ הייתה המילה שיצאה ממך.
הצלחת. את מצליחה. כזו אמיצה, חריגה, כוכב ולא מרובע.
את מוזרה ולא מתאימה. את תמימה ולא מבינה. את שואפת ולא מצליחה. את חושבת ולא מביעה.
את מנסה דברים מוזרים, את נמשכת לחריגים. מה יהיה איתך, אני לא יודע. אקווה לטוב.
אין לך משמעת עבודה, את שונאת לרצות. את לא אוהבת להקשיב ומתרצת בכך שפשוט לא מצליחה, המח שלך לא יודע להכיל את מה שלא מסופר בחרוזים וגילגולים. שפה לינארית מוציאה אותך מריכוז. את נסיכה מפונקת, שאלוהים יודע מאיפה החוצפה להיות כזו, בתנאים שלך. את לוחמת ישנה עם כפות רגליים בלויות ואהבה לצלקות.
את סקסית ברמות קשות, כשאת מטופחת. ורוצה. את זזה כמו זונה ומחייכת כמו ילדה קשה. העיניים שלך מחייכות או שהן משועממות, או שאולי יורדות לעצבות.
את שונאת לרדת, כי זה בדרך כלל מגיע עם בקשה, ואת שונאת לרצות. את נסיכה שכולם צריכים לפנק, לרדת ולענג אותה כי ככה זה. ואת בכלל לא שמה פנינים. יש לך שלל טבעות על האצבעות וצמידים מרשרשים ומנצנצים. העגילים שלך לא תואמים. הישבן שלך מציץ מהמכנס הקצרצר והבלוי, זו פיגמה שאת מסתובבת איתה ברחוב? יש לך גם צלוליט, אבל נראה שלאיש חוץ ממך לא אכפת.
את אוהבת לגנוח ולא משקרת אם לא נהנת. את מדברת בקול ילדותי וזה מגוחך. את אישה טיפה שחושבת שהיא עוד ילדה. איך ילדה, תסתכלי על התנועה שלך. לפעמים את שובבה, וזזה כמו ילדה שהיא בן.
כולם צריכים לרצות אותך ולעשות כרצונך. את לא יודעת לשמוע לא. בא לך לחלק סטירות ולמשוך בשיערות, וזו גם הדרך היחידה שלך למצוץ כמו בהמה.
את הכי טובה שיש. תמשיכי ככה. אני מגבה אותך.