בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

abra kadabra

זה שלי.
לא להתערב.

זו לא בהכרח אני, לא להתלהב
לפני 4 שנים. 13 ביוני 2019 בשעה 4:04


הילדה הזו שברחה למשפחה והלכה לחפש את סבא וסבתא לבד בחולות, כשראתה את אמא מודאגת אמרה אה, חיפשתם אותי?
בשמחה.
ראיתם שאני לא כאן?

הילדה הזו שהמקום הכי בטוח שלה היה על הבטן של אבא, כשהוא שוכב על הספה. לשמוע את הד קולו המרגיע מהדהד מעבר לגוף.
כשהוא היה גוזר את הגבות שלו, הייתה גוזרת גם כי אבא עשה, ועד היום יש לה צלקת כי פספסה.
כשנכנסו לחדר לבדוק איך זה יכול להיות שהיא בשקט, מה היא עוללה, מצאו אותה מרוחה בגואש לבן בפרצוף, כי אבא התגלח מקודם

ואז משהו קרה
ואבא כבר לא מגן, להפך, אבא הוא זה ששובר
באחד הימים נכנס לבית עם עיניים אדומות וגוף זועם ומאיים, וצעק עליה שהיא שונאת אותו.
שהיא הפכה ממלאך לשטן. פעם היתה קופצת עליו בחיבוקים והיום נותנת בו מבט מאיים.
הרינה את הראש וידעה שהוא צודק, אבל איך אפשר שלא, כשאין אוויר לנשימה כשהוא נכנס.
מעבר לזה לא זוכרת הרבה מהאינטראקציה ביניהם.

רק שהילדה הזו התחילה לרעוב ולהקיא
להתמלא בשחור מבפנים ושריון מבחוץ.
איפה שזורם דם היום, זרם אז רעל.
להתפלל שמישהו יראה, אבל לשמור על חזות קשוחה.
לפצוע מבפנים, בתקווה שיראו מבחוץ.
אבל אם שאלו הייתה מבטלת בבוז, שומרת על החזות הקרירה. הילדה המגניבה, הצינית והקשוחה.

ולפני שנתיים בערך כשנשברה שוב,
דקה אחרי שהייתה רועדת בבית בוכה שורטת ולא מבינה, היתה עונה לטלפון ״אה.. ים, כן בטח. עוד שעה?״

מתה לתשומת לב אבל מתביישת לבקש

מרגישה נפרדת מהגיל שלה, לא קשורה. עוד ארבע שנים היא בת שלושים, איך תתמודד עם הגזירה? הנפש לא מתאימה, היא בכלל נתקעה.

תודה לאל שזה קרה,
תודה על המראה.
הבנתי.
אני אוהבת אותך תינוקת, אבל זה לא נכון.
הגיע הזמן להיות ילדה גדולה.
את לא תמותי, להפך, את תחיי בשלווה.

ביקשתי לראות אותך, לסרק לך את השיער. סימנתי את זה כמטרה, כיעד.
ביקשתי, קיבלתי. אלוהים כמה אתה חכם.
ראיתי אותך, מה מניע אותך ומה את מבקשת.
כמה תשומת לב את דורשת וכמה החשיבה שלך הופכת למעוותת, אבל מבחינתי, מאוד הגיוני. אני מבינה אותך.
בואי, תסתובבי, תני לי לעשות לך שתי צמות.
ועכשיו נטפל בכל שאריות הצעצועים שפיזרת בכל עבר אצלי.

אני אוהבת אותך ולא מתחרטת לדקה, כי אני אוהבת אותי. ואם לא את, כנראה שהייתי טיפוס די משעמם ופחות יפה.
אבל הגיע הזמן להפרד (הנה היא בוכה ותופסת לי את הרגל, הורסת שוב את התסרוקת החדשה) מהניזקקות, את צריכה להיות גאה.


פו, 

והעולם לא התמוטט. הנה, השמש עדיין בחוץ.

💜🍬💜🍬💜🍬💜🍬💜🍬💜🍬💜🍬💜🍬

 

אנוצ'קה שלך - 💖
לפני 4 שנים
Skyfall​(שולט) - כותבת יפה
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י