כשיגמרו הבטריות בש(ו)לט
הטלוויזיה לא תדלק, אלא אם תלחץ על הכפתור של עצמה. יש לה גיבוי, למקרה ומרחוק המסר לא יתקבל, אם השלט יפסיק לעבוד, או ילך לאיבוד בין הכריות של הספה. כל בסיס האפשרויות, נמצא גם אצלה.
נתינה או קבלה,
משחק מוחות, הדדי או מסוכן. משחק או צורך
מילוי חיסרון/ביטחון או העצמה
תלות או בקשה
נזקקות או ידיעה
בסופו של דבר, כנראה, אני לא באמת יודעת, מדברת רק על עצמי. נמאס להתעסק במח של עצמנו, כי הוא מכוון בצורה אוטומטית. בא לי חדש, עוד להתפתח, עוד זוויות. ולהתעסק במח של אחר, או לתת את השליטה לאחר, מוציא ממך את השגרה וגורם לראות דברים אחרת. המחשבה הופכת לשונה, כי היא לא בהכרח שלך, או לא בהכרח רק עליך.
ג׳ונגל של מחשבות. עד היום התחבאתי מאחורי הדלת, הסתכלתי על ערבובי המוחות
הגיע הזמן לתת את המפתח, וגם ללמוד לטרוף.
זו עוד תחנה בדרך אל הלא נודע האהוב והמייצב,
למידה מהנה. תזכרי לא לברוח ולהבלע, שלא תמצאי את עצמך מקיאה על הספסל בסוף המסיבה.
לכי לרקוד, תהני, תשחררי. קפצי גבוה, תתכרבלי ותתנסי. רק שימי לב מתי הגיע הזמן לחזור הביתה
