שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

abra kadabra

זה שלי.
לא להתערב.

זו לא בהכרח אני, לא להתלהב
לפני 5 שנים. 2 ביולי 2019 בשעה 21:58

הפעם בשמלה ורודה, חושבת לעצמי שיש לי פיגמה מאוד דומה. ושאולי אבקש להחליף את הגזרה, כי היא קצת משעממת. 

השמלות תמיד אותו דבר, עד אמצע הירך בערך. אחרי הקימור היפה שהארבע ראשי יוצר. אני אוהבת אותו, לפעמים הוא גורם לי להרגיש כמו בטי בופ. אם היו לה רגליים כאלה, צריכה לבדוק. אני לא זוכרת. 

כתפיות דקיקות, מחשוף שווה מקדימה ומאחורה. וי פשוט ולא עמוק. 

בד כותנה נעים, אני חושבת שיש בו מעט סטן וזה הופך אותו לקצת פחות זול. 

לא משהו שהייתי שמה מיוזמתי, אולי לים או לחברים. אבל בסדר, אני מרגישה בה נוח. והטעם שלי בחדר הזה שונה ונבנה מחדש. 

הפעם מראש הסתובבתי בלי שרשרת, כדי שלא ייקחו לי אותה. על העגילים עדיין קשה לי לוותר. רק היום בצהריים מישהו שניסה לקנות אותי, אמר שאמא שלו ממש תאהב את העגילים העגולים שלי.

קיבלתי גם אוזניים וזנב של שפן. הזנב התחבר אל השמלה והאוזניים הן קשת רגילה, ורודות עם פרווה. משהו פושטי, שמגיע ארוז בניילון שקוף וזול, שמשודך אליו תמונה לא קשורה. 

זה מתוק בעיני ואני אוהבת את הדמות הורודה שיושבת בפינה. קיבלתי כמה גזרים ואני מכרסמת בשתי ידיים ומנסה להרעיש כמה שפחות

האמת שאין איתי אף אחד אבל זה גם נחמד. אני מרגישה שמסתכלים עלי, אבל אולי רק רוצה לחשוב ככה, כדי להתנהג אפילו יותר במתיקות. וכדי לחשוב שיש סיבה. 

יש גבול לכמות הגזרים שאפשר לאכול בלי כלום, ואחרי שניים כבר לא רציתי יותר. הטעם נהיה משעמם. הורוד נהיה מתקתק מידי ומה זה השטות הזו, הכדור הפרוותי שתקוע לי באחורי השמלה. 

אין כאן אף אחד ופתאום ההרפתקאה נראת לי משעממת ולא ברורה. אני לא יודעת איפה הדלת והקירות השחורים עושים לי בחילה. לצעוק זה אינסטינקט די בסיסי, אבל מאז שאני לובשת את השמלות חסרות הטוויסט, הפה שלי לא הוציא מילה. ואני אוהבת את זה. זה הופך את המחשבה ליותר צלולה ורגועה. כך נראה. 

אז קמתי. קפצתי בניסיון למחות או להרעיש. כלום לא קרה. הרגשתי צורך להלחם, וגם.. בעצם.. רצון פשוט לוותר. למצוא לי את הפינה הכי חמימה ופשוט לשקוע בשינה נעימה, ללא זהות או ידיעה 

בתקווה שאחד הדמויות יגיע ויוציא אותי

בציפייה לצבע הבא 

תחת אש - ממש יפה
אבל למה תמיד הכל קשור לצבע?
לפני 5 שנים
בתולהבסאדו - תודה:)
ככה המח שלי חושב היום
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י