היום היה מעניין. אולי מעניין ביותר.
אני שוב על המיטה העגולה. הפעם גיליתי שיש קיר שקוף שזז בפקודת כפתור. הקיר הזה חוצץ ביני לבינם. אמנם לא קשרו אותי, אבל אני קלועה. מרגישה באקווריום. לא בדיוק מחבבת את התחושה.
דרדסית גם שם. אם היא הייתה מסתכלת עלי ומנופפת לי לשלום, הייתי מרגישה אליה יותר קירבה. אבל היא מתנהגת כאילו אני לא שם, כמו גם הגברים בחליפה וזה גורם לי להרגיש כמו צופה לא קיימת מהצד.
אם יש משהו שלמדתי ומשום מה מגיע לי בצורה טבעית כשאני כאן. זה להכנע לחוויה. אני חושבת שזה הכל כי לא לכלכתי את המצבים עם דיבורים, וזה גורם לי להיות פסיבית ומתמסרת. כשאני נכנסת בדלת אל החדרים, כאילו מושלת ממני קליפה של אישיות שאני סוחבת איתי שנים.
אני רגילה להיות העניין, או לפחות לקבל מעט תשומת לב. לפחות ככה מצפה. והיום נכנסתי, אפילו השאירו אותי בבגדים שאיתם הגעתי וישר הובילו אותי אל המיטה וסגרו עלי את החלון השקוף שהשאיר אותי בודדה. אני עם שמלת מיני, סטרפלס מתחרה לבנה. היא בערך האהובה עלי, ואם כבר להתקע, אז איתה.
מאוד קל איתה, כי הגישה לאיברים האינטימיים מאוד קלה, בעיקר אם אני ללא תחתונים או חזיה.
אני מסתכלת עליהם בפליאה. בדרדסית הערומה ובגברים הנאים בחליפה. ידעתי שהחזה שלה נפלא. הם מלטפים אותה ומלקקים. לא קיבלתי יחס כזה מעולם ואני מפתיעה את עצמי כשמסתכלת אל מה שקורה מעבר לחציצה בהנאה. מרגישה עוצמה חדשה מתערבלת בבטן של תשוקה ותאווה. כאילו קיבלתי הצצה לגונגל ואני רואה איך החיות פועלות כשאף אחד לא מתערב.
דרדסית שומרת על שתיקה. הכל קורה בשקט אמנם, אבל עם המון תשוקה. הגברים מורידים את המכנסיים ודרדסית דואגת להם אחד אחד. כשהם החליטו שזה הספיק, הם מתחילים למלא לה את החורים. אחד אחרי השני. בחיים לא נחשפתי למחזה כזה ואני מרגישה כאילו אסור לי להתסכל, אבל לא באמת יכולה. אני שמה לב שאני מסתכלת בהפתעה גמורה, הפה שלי צמוד לזגוגית השקופה והידיים נשענות. רוצה להיות הכי קרובה לסיטואציה, לא לפספס שנייה. הסתכלתי על הפנים שלה כשהחור האחורי שלה גם התמלא. היא כווצה את העיניים לרגע ואז שחררה. ממשיכה בשלה, בפרצוף חסר ההבעה. רציתי להגיע אליה, ללטף אותה. להסתכל מקרוב. להריח את מה שיוצא מהם.
השלישי ממלא לה את הפה. היא מלאה כולה. אני שמה לב שהמבט שלי מסתכל רק עליה כל הזמן הזה. על העיניים שלה שלפעמים מוגדלות, כנראה כי כואב ולפעמים נראות כמו מרחפות, כנראה כי הרפתה. על הידיים שלה שמחזיקות בגב של הגבר שנמצא מעליה. על הרגליים שלה שנשענות על הגבר שנמצא תחתיה. השיער שלה משוך לאחור ונראה כמו זהב שמתנפנף לה מהראש.
אני מגורה לחלוטין, אם אגע בעצמי אגמור תוך שנייה, אז אני נמנעת מזה כדי להשאר ולהבין את התחושה. אין לי ספק שאני נמשכת לגברים, אז למה המבט תמיד מופנה אל האישה. התמונה שלה, ככה, כלכך יפה. יכול להיות שזה מגרה אותי כי אם אתוודה, ככה אני רוצה. המחשבה שאני אהיה שם במקומה. גם אני רוצה להיות מלאה ולהראות כמו זונה.
הם סיימו את עניינם. דרדסית נראת כזאת שווה ויפה. הגברים החזיקו אותה וארבעתם יצאו מהחדר בלי לומר מילה, או להפנות אלי מבט. משאירים את החציצה השקופה, שגורמת לחלל שלי להיות מאוד קטן. נותרתי שוב המומה, שואלת את עצמי למה כלכך נמשכתי בחוויה. אני עדיין לא שכבתי עם אף אחד מהם, הכל קורה כלכך לאט ודברים אחרים מהר. אני מרגישה כאילו הם מכינים לי את הארדיסק שבמח, שיוכל לקבל כמו שצריך את המסע, שלא יהיה קצר שישבית הכל.
התחפרתי במיטה, בדקתי אם אני עדיין רטובה. חשבתי לעצמי שמכולם, דווקא הייתי רוצה שדרדסית תיכנס איתי מתחת לשמיכה. ללטף אותה ולראות איך היא מרגישה. אולי היא סוף סוף תוציא מילה, או איזה חיוך. תראה לי כמה היא חזקה וכמה היא נהנתה להרגיש שייכת ומסורה אל שלושת הגברים שמילאו את כולה וגרמו למוח שלה להיות נקי ממחשבה.
וגם, האמת, הייתי שמחה למצוץ לה את הפטמה.