איש המערות,
האחד עם הצלקות ורצועת העור שכרוכה סביב הזרוע.
שיחזור מצייד לזרועותי וירכיי הפתוחות לרחבה.
מלך הכפר. החזק בשבט.
המוערך.
עם העיניים הקשוחות. עם הנהמות החייתיות.
גופי יינתן לו ויהיה שלו.
אם אחרי צייד מוצלח, להתרברב בניצחונו ולהעצים את תחושתו
ואם אחרי כישלון של מידי פעם, לפרוק את זעמו, לנהום את זעקתו, לשרוט את כעסו.
גופי יינתן לו ורק לו.
יטופח, יבושם, יחוטב וישמר למענו.
מלך הכפר, איש המערות המודרני, שתעודות ניצחון תלויות לו על הקיר כמו ראשי גוויות מפוצלחות.
יבעל אותי בחוזקתו, שאין שני לו.
במבט ישכיב אותי על הרצפה, מריירת לתגובתו.
בכוחו יחזק אותי
יעשה אותי גאה שאני מספיק טובה כדי לספק, להרגיע ולהשביע את איש המערות החזק. כל היכול. הרעב. האלים. המלטף. הפורק. הבועל. המשתמש. המסמן.
אותי
ייקח אותי ליער. בדממה.
אין לי שום צורך בביטוי של מילה. אין למה להפעיל את המחשבות. באינטרקציה כזו טהורה ובסיסית, המבטים, ריפיון הגוף והמיצים שיוצאים ממנו מדברים הכי טוב.
כל מילה תגרום לי להפעיל מחשבה, ומבחינתי כל מחשבה היא מיותרת. אני עדיין לא סומכת עליה שהיא לא תהרוס לי את התשוקה.
יקשור אותי לאבן גדולה, ערומה ובתנוחה הרצויה.
יכנס אל הנהר שבתחתית ויחזור אלי כשירצה, ויעשה את רצונו. אדם וחווה. בסיס התאווה.
