אני אוהבת בנים.
אוהבת בנים גברים כאלו.
מחוספסים, שרואה במרחקים.
שיכולה לבנות להם תדמית כרצוני
הרבה פעמים מעדיפה להשאיר אותם ככה רחוקים, כי אחרי שמדברים מגלה שהוא לא בן מיעוטים.
והרי אומרים, אם אתה מרגיש את זה, יש לך את זה כבר. אז אני מעדיפה לחיות בפנטזיות מאשר לחפש במציאות.
והוא, איזה כיף. אני אוהבת בנים.
פתאום להגיע למועדון נהיה מרגש. מידי פעם הוא היה צץ, תמיד כשמופיעה, ונעלם לתא הלבשה כשמסיימת.
לא נגיש.
היום אני עם הזנב הלבן, חצאית סקוטית צהובה וקצרה, גרביוני רשת לבנות עד הברך ונעל עקב שקופה. חגורת מותן עם שרשראות שמגיעות עד למפשעה ועגילים גדולים.
לא התעצלתי וייבשתי את השיער עם פן לפני שיצאת
הוא בזווית של העין ואני מחסירה פעימה
נגמר המופע והוא עדיין כאן. נושמת עמוק כשיורדת מהבמה, כל הידיים שלי רועדות מהמבט שלו עלי ואני מפחדת לעקם את הקרסול וליפול בצורה מביכה.
אני מולו, פותחת את הפה להגיד משהו וסוגרת אותו במבוכה.
"תנשמי עמוק ותעמדי זקופה. מבט בעיניים. תבליטי חזה ותסגרי קצת רגליים. מה את מסתכלת עלי בהפתעה, יש הרבה מה לשפר כדי שתהיי באמת נאה"
האינסטינקט שלי זה להתלהם ולהגיד לו מי אתה חושב שאתה. לשחק אותה קשוחה. אבל הפעם הרגיש לי הרבה יותר נכון להישאר שקטה. הרגשתי רטובה.
"כרצונך."
נשמתי נשימה עמוקה ובולטת, זקפתי את החזה והצמדתי ירכיים בעמידה, מזיזה אגן מצד לצד במבוכה.
"בואי אחרי" והוא הסתובב והלך לחדר ההלבשה
רגע, מה. הלו. מי. היי. שנייה!!
הוא כבר בהליכה ואני מגבירה קצב ואומרת לעצמי לסתום שלא אאבד את הרטיבות הנדירה, וגם משעמם לי והוא נראה כמו חוויה.
אני איתו בחדר ההלבשה.
זה חדר די מעפן. יש בו ספה יחסית יפה, מעור לבן שנדבק לישבן
כורסה כחולה עם ידיות מאוד רחבות ומראה גדולה.
"רדי לריצפה" . אין שלום, אין מה נשמע.
ירדתי, כמובן. ממלמלת לעצמי, זרמי כבר יא אללה, הוא הרי כזה יפה.
בריצפה בחנתי את הנעל שלו, מחוייטת מלוקקת כזו מעור אפור ומט. נקייה לחלוטין, מריחה עדיין כמו הפרה שממנה עשויה.
והוא המשיך,
"אני דן. לכל תשובה שאת נותנת לי, אני רוצה שתוסיפי את השם בסיום. זה טוב לי לזקפה.
עם כמה גברים את נכנסת כאן לחדר ובאיזו תדירות?"
"שניים, דן. בערך פעם-פעמיים בשבוע דן. תלוי בתדירות שלהם דן"
כף ידו הורמה תוך שנייה וחטפתי סטירה
"מה! יא בן..." סתמתי באמצע. ידעתי שאין טעם להתחצף. אמרתי לאינסטינקט לשתוק, כי זה דווקא כיף.
"פעם נתנו לך סטירה?"
"לא דן"
"מה את עושה עם הגברים כאן?"
"רק מציצה. קצת ליטופים. עושה להם מופע". המבט שלו לא השאיר מקום לשאלה והוספתי "....דן" מוברח.
זה מביך.
"אני רוצה לקנות אותך. במידה ותראי לי שאת מספיק טובה כמובן. ניסיתי כבר כמה בנות ואף אחת לא ברמה. לא בטוח שאת מעליהן. במידה וכן, את לא נכנסת לחדר הזה עם אף אחד אחר ואני עושה בך מה שרוצה. חדירות זה מובן מאילו. אחר כך נדבר על כמה את שווה. בנתיים, תורידי בגדים ותציגי לי אותך בדיוק כמו שרוצה"
"אבל.. דן. אני לא באמת זונה. אני כאן סתם כי ככה יצא"
"את תהיי זונה. וכלבה. ורכוש. ובובה.." הוא התחיל לטייל עם האצבעות שלו לכיוון המפשעה שלי
"...שלי".
דחף שתי אצבעות במכה, וגילה רטיבות שלא יכלה להכחיש כמה אני רוצה.
