״אין טוב בלי רע. הרע הוא גם בעצמו לא כזה נורא.
צריך לבטא אותו, הוא חלק מהחיים ואין להתעלם. הרבה יותר בריא לשחרר״
״מה כמו הג'וקים הדוחים האלה שאני לא יודעת למה הם כאלו מכוערים. עם המחושים והרגליים הדוחות והעור המגעיל הזה והפרצוף המזעזע ואיכס איכס איכס איכס איכס. איכס״
״תרגעי״
״סליחה. איו, איזו חיה דוחה. אז זה כמו שאומרים שהג׳וקים הדוחים עוזרים לפרחים או לבעלי חיים אני לא בדיוק זוכרת. אבל אם לא הם, לא היה פרחים או איזה בעלי חיים, אני לא זוכרת״
״כן. בדיוק. ואם לא תעשי מהג׳וקים כזו דרמה, כמו שלא תעשי מהרע. יהיה לך הרבה יותר קל עם שניהם.
איך את משחררת? מה את עושה?״
״אני מתאמנת. ודי הרבה בתנועה. מידי פעם סקייט, מידי פעם גלישה. כשמאוד עצבנית נכנסת לים ומרביצה למים. או שמחכה לקבל כאפה מאפסת מהגלים. לפעמים רוכבת על האופניים כמו בהמה. מהר מהר ובעמידה. והדרך הכי כייפית היא לטרוק ברחבה. אבל זה קורה פעם בתקופה״
״לטרוק ברחבה?״
״כן. נו. לקדוח. זה שובר לי את הברכיים, אבל מספק. מה, אף פעם לא היית במסיבת טראנס?״
אני עם בגד גוף מנומר. מגפים שחורות וגבוהות. קולר עם לולאות וחותלות בידיים מרשת שחורה.
אל הקרקפת חיברתי רצועות כסופות שיוצאות מבין השיערות ושתי מדבקות עגולות וכסופות מקשטות תחתית כל עיין.
״אני רוצה שתוציאי רע. זה רק ישחרר אותך. אנחנו צריכים לפלוט את זה, אחרת זה יוצא בצורה גסה ולא נעימה, חסרת שליטה. עדיף להנות מהשחרור מאשר להיות חלק מעדר התסכול״
הוא הביא לי שוט די רחב, עם כמה רצועות. ליטפתי אותו ביד שלי והוא לא כזה נורא. נעים.
״תתאמני. תתחילי להצליף. תלמדי לדייק, תתחילי בספה. רק על הידית השמאלית. את רואה את הכתם הלבן שיש שם? לשם.
עדיף שתפספסי על הספה מאשר על עור. תכווני אל הגב ותפגעי בצלעות. זה לא מקצועי״
״על מה אתה מדבר?״
בהנפת יד לעבר הספה הבנתי שעלי להתחיל להכיר את השוט שבידי. חשבתי שזה קל, אבל לדייק זה די קשה. ניסיתי להשאר יציבה, להזיז רק את האמה. ניסיתי להזיז את כל הגוף עם המכה. ניסיתי מלמעלה, ניסיתי מהצד. בסוף זה הפך למדויק. כל חבטה השאירה צליל שנשאר עוד שנייה ופעמיים אפילו האוויר שרק והוסיף עוד מנגינה. הייתי מרוצה
״זהו? הוצאתי רוע? האמת שכיף לי. אני באמת יותר נינוחה״
הוא פתח את הדלת ונכנס אליה בחור צעיר. בערך בגילי, אולי שנה יותר או פחות. רזה, אבל לא מידי. כתפיים לא צנומות. שיער קצוץ ובהיר ועיניים כהות. הוא על שש, אז את הגובה שלו אני לא יודעת
״בבקשה. תהני.״
״מה אני אמורה לעשות איתו?״
הוא לא הגיב ורק התיישב על הספה. השאיר אותי עם החיית מחמד החדשה.
אני גבוהה. לפחות מטר שמונים עם הנעליים השחורות והשוט ביד מעלה בי תחושה של עליונות
״איך קוראים לך?״ נגעתי בו ברתיעה קלה עם קצה הנעל שלי
״אני אמיר גבירתי״
הסתכלתי על דן בגיחוך ושאלה. הוא הסתכל בצורה רצינית וחדה
נו טוב
״אמיר. מי הכי יפה?״
״את מלכתי״
חייכתי . אבל זה לא כזה מעניין. לאן כבר אמשיך?
״תנקה לי את הסוליה״
והוא החל ללקק אותה במרץ. כולה מלוכלכת. הרמתי את הנעל שינקה את החלק שדורך על הרצפה ולהפתעתי התחלתי להרגיש מגורה.
התיישבתי על הספה, שיהיה לי יותר נוח בזמן שאמיר המשיך להעצים את דמותי הגבוהה
כשזה שיעמם, הנחתי רגליים על השפוט והסתכלתי על דן שיושב מולי. התחלתי לאונן
שמעתי שריקה ודן סימן לי לקום
לקחתי את השוט
״תסתובב. זו פעם ראשונה, אז מראש סליחה״
פעם ראשונה. פספסתי. היא לא יצאה נקייה.
פעם שנייה. אופס. לירך. תכננתי לישבן. למזלו לא פגעתי בביצה.
פעם שלישית. מתחיל להתלבש. הצליל נהיה יפה.
פעם רביעית-חמישית-שישית ואמיר מוציא קולות הנאה. אומר לי תודה גבירתי אחרי כל מכה
אמרתי לו שיסתום כי זה מוציא אותי מריכוז. שיגיד תודה כשנסיים.
״תשחררי פסולת מהגוף שלך. את נקבה, אז לא יכולה לשחרר באמצעות שפיכה. תוציאי את זה באמצעות שתן. שחררי את כל הרע״
״תשכב אמיר. כמו ג'וק על הגב״
זה לקח שנייה, אבל בסוף יצא.
צחקקתי בהקלה.
״תודה גבירתי. את מדהימה״
״אני יודעת. עכשיו, תנשק לי את היד ותצא מפה עד שדן יקרא לך בפעם הבאה״
הוא יצא
אני מיוחמת
מרגישה פתוחה
דן סגר אחריו את הדלת והתקרב כדי לזיין לי את הצורה.
