במגף עקב גבוה ושחור
טייץ כהה מבד מבריק
חגורה מנצנצת מברזל
שיער פרוע בקידמת הפנים, כי זה עוד שינוי, נמאס לי שהוא מוברח לאחור
וחלק עליון קטן ושחור
אני צועדת
מבקשת מעצמי להתנתק לרגע מהמחשבה ולפעול לפי הבטן שדורשת שאכנע לה. היא מושכת את האנרגיה והמח כבר לא כלכך דומיננטי, עכשיו התאווה שולטת. עכשיו זמן ניקוי נפש.
אני מרגישה כעס
עם כל הרצון לצעצוע צעיר, עכשיו אני רוצה לשחק כמו גדולה, ולא רוצה לפגוע בנפש חלשה.
הוא בן 45 בערך, סוג של הגיל האהוב עלי. הוא שחום, נראה בנאלי. כמו גבר נשוי טיפוסי. שיערות בבטן ובחזה, גב יחסית חזק, רגליים ממוצעות. נראות בריאות למראית עיין, אך במגע הכי קל יודעת שאגלה שהן מלאות חולשה. לא דבר זר, פשוט לא מוכר.
בנאלי. מיינסטרים. הכללה. בדיוק מה שצריכה.
להוציא קיטור על ההכללה הבנאלית שעושה להגנתי, אבל רוצה לשחרר.
מסתובבת סביבו, אני גבוה ונקישות העקבים גורמים לחזה שלי לרעום. הגוף רוצה להתפרץ אבל הבטן, כמו הבטן ממרכזת ומכוונה למטרה.
כשאני מאחוריו והוא על שש,
פיו נסתם בעזרת חתיכת בד אדומה, כסמל לשתיקה הכפויה במחשבתי של נשים לעומת גברים.
פיו נסתם לטובת כל הפעמים שאיבדתי את המילים
פיו נסתם לטובת כל הצעקות שייחסתי לצד הזכרי של העולם, וגם, לטובת כל הצעקות ששמעתי מעולם
חתיכת בד שחורה כיסתה את עיניו ביעילות
עיניו מכוסות לטובת כל הפעמים שגברים ניסו להכריח אותי לראות
עיניו מכוסות לטובת כל הפעמים שגברים ניסו להכריח אותי להראות
עיניו מכוסות לטובת הכח שהוסתר מהנשים,
כמו גם מהזכרים
העיניים שנאטמו מהכלל, העיוורון בדרך הנפרדת של המינים, החשיכה שיש בדעה הקדומה
עיניו מכוסות לטובת עצימת העיניים והבושה מערום. הטאבו שהפך לתאווה לא מאוזנת מאיברי המין
עיניו מכוסות על ההסתרה שהייתי צריכה, במדינות לא מפותחות כמו גם בערים מודרניות, כדי לא להרגיש החפצה כשמסתובבת זקופה וחשופה
ידייו נקשרו לאחור בעזרת אזיקים כסופים ועבים
ידיו נקשרו לניטרול הכח הגברי המובהק.
ידיו נוטרלו לצורך כניעות
ידיו נוטרלו לטובת הכעס שיש בי כלפי גבר שמכה אישה. גבר שמשתיק, מנמיך, מנצל, בועל, בוזז גוף ונשמה של אישה, רק כי ידיו בנויות בצורה יותר רחבה.
ידיו נקשרו לטובת העיקור שעברו המכשפות, מגדות העתידות, העוסקות בקסמים וברפואות. קשרו את ידיהן וזרקו אותן ללהבה.
את פטמותיו עיטרתי בצבתות
כאב במרכז עונג, לטובת כל המין הכפוי שנעשה
כאב במרכז עונג, לטובת כל הגוף שנבזז ממני
לטובת כל הפעמים שרציתי לרצות
כל הפעמים שייחלתי להרגיש אישה
או כל הפעמים שראיתי גבר בוזז גוף של אישה שיכורה שלא מודעת לרצנותיה או תחושתה
באיבר המין הזכרי שלו לא נגעתי, סירוס זוהי פעולה שפלה
וקיצונית
גם אם רק למראית
לא אקשור ביצים
ולא אחדור אחורנית
אני נשית
אולי ארצה לנקום, אך לא להרוס. את עצמי או אחר.
הפורקן לא השתחרר, הכעס רק מתעצם.
אסור לעצור, אחרת אצטער.
גופו כפוף והשוט בידי
הצלפות חדות וכואבות ברצף מגיעות. לא משנה הדיוק, משנה הפורקן.
סימנים אדומים על גופו, אין לי אפשרות לשמוע את קולו
אני עסוקה בעצמי, בניקוי שלי.
כשחושבת לעצור ואולי די, ממשיכה. עוד. יש את התחושה המצמררת הזו של ההתחלה החדשה, תמצאי אותה
הצלפה על פחד מגברים
הצלפה על תלות בהם
הצלפה על כעס של שנים
הצלפה על רתיעה מהגוף שלהם
הצלפה על המח הלינארי
הצלפה על שיכחון כח הנשים
הצלפה על עיקור העוצמה
הצלפה על האשמה
הצלפה על כוחניות
הצלפה על פחד ברחובות
הצלפה על גברים שיכורים דורשים
הצלפה על גברים טיפשים שמצליחים
הצלפה על נשים מוכות
הצלפה על נשים נדרסות
הצלפה על נשים עם שיריון מגן
ועכשיו, סליחה
השוט הונח בצד
הנשימה חזקה, הסרעפת בוערת, כמו אחרי ריצה
גופו מלא בסימנים
יש דם והעור גם חרוך
אני עשיתי זאת. ככה נראים דברים שנשמרים בבטן.
גם הליטוף כואב מרוב שהגב שלו בוער.
הסתובבתי לצד השני, אל הפנים.
העיניים והפה סגורים. הראש מופנה כלפי מטה.
סליחה.
אני מצטערת גבר יקר.
הסדרתי לעצמי את הנשימה, כמה שיכולה,
הנחתי שתי ידיים על כתפיים שעירות. הרגשתי את הנשימה שלו מעלה ומורידה אותן
הנחתי יד על חזה שעיר, יד שניה מתחת לגרון
מחכה שירגע
ליטפתי אותו, עם יד רחבה, שמדגישה שאני כאן
וביקשתי סליחה במחשבה
סליחה ממכם גברים על הדעות הקדומות
סליחה ממכם גברים על ההכללות
סליחה ממכם גברים שהפכו אותם לדמות שאתם חייבים להשיג או להיות
סליחה שהעולם לא מסונכרן
וסליחה שככה אני רואה דברים
הסרתי ממנו את כיסוי הפה
גם את העיניים
הידיים שוחררו
השכבתי אותו על המיטה, הנחתי עליו מטלית חמה
ראשו בין רגליים
מחזיקה בכפות ידיו
נושמת ונושמת
מבקשת מחילה, מבקשת תיקון, התחלה חדשה
מבקשת להיות פשוט אישה
ולא להתעסק בשטויות לא מועילות
