שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

abra kadabra

זה שלי.
לא להתערב.

זו לא בהכרח אני, לא להתלהב
לפני 4 שנים. 28 בינואר 2020 בשעה 10:44

הדמות שלי הכי יפה
הדמות שלי כלכך גדולה
הדמות שלי חכמה נורא ובכלל בכלל לא תמימה
עשיתי דמות מהדמות שלי בעזרת חול ואבנים, וכשהיא התפרקה לי בידיים כשקפצתי לעברה בכיתי בחוזקה 

אני כלכך רוצה ללקק את הים כי התגעגעתי אליו, ראיתי אותו לפני יומיים והוא היה כלכך יפה וכזה כחול ומזכיר
ורציתי לרוץ לעברו לצלול בלי סוף ושמטוס יתפוס אותי באוויר ואני אוציא לשון ואלקק את כולו
הטעם המלוח שלו יענג לי את החך וכשאבלע ישרוף לי בגרון, אני אצלול בתוכן ואהיה כולי רטובה, אגיע לקרקעית ואעשה שם סיבובים. עמוק עמוק איפה שהספינות מגיעות ולא בני אדם
ואת הדמות שלי אני אוהבת אפילו יותר

הישבן שלי מורם גבוה
כל המחשבות שלי נשמעות כמו מנגינה
אני פותחת פלחים, אני מרטיבה ודוחפת את עצמי חזק חזק אל הרצפה להשאיר ראיה בתת מודע
אם זה לא היה מאוד גס ולא מנומס, הייתי משתינה בפינות ועל התקרה ובפחד רב על קצה הרגל של הדמות שאותה אני מפתה
רק לשמוע שאגה
להירגע
היא כזו יפה

היא קצת מפחידה והשיניים שלה מאוד חדות
אבל בזה אני לא מבינה
כי כל מה שאני רואה זה אהבה

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י