יש משפט מפורסם שאומר -
"קל יותר לגדל ילדים חזקים מאשר לתקן מבוגרים חלשים".
אני חושב על המשפט הזה מדי פעם בהקשר הבדס"מי.
כי באמת קל יותר "לגדל" שולטים חדשים שיגדלו להיות חלק פעיל ותורם וחיובי בקהילה, מאשר לנסות כך עם שולטים מנוסים שכבר לא חדשים בבדס"מ אבל נכנסו לתחום בלי הדרכה ובלי ליווי, וזה מורגש בהם.
אני לא אומר שבלתי אפשרי ללמוד לבד.
בכלל לא, זו לא הכוונה שלי - אני דווקא מאמין שבהחלט ניתן ועבור חלק מהאנשים זה אפילו עדיף. יש לי כמה חברים קרובים ויקרים שפתאום ביום בהיר אחד גילו את עולם הבדס"מ והתחילו ללמוד לבד, חלקם דרך מאמרים וספרים, חלקם דרך סרטונים ביוטיוב, חלקם דרך מאנצ'ים ומסיבות, וחלקם דרך שיחות עם שולטים וותיקים ומנוסים שנתנו להם טיפים ועצות לאורך הדרך - והם כולם אנשים נפלאים ושולטים משכמם ומעלה. הרבה פעמים זכיתי ללמוד דבר או שניים מאנשים שלא קראו ספר אחד בחייהם, אבל ניסיון החיים שלהם וטוב הלב שלהם הובילו אותם להיות שולטים למופת ומקור להשראה עבורי.
כך שאין דרך אחת נכונה ללמוד בדס"מ. או ללמד.
כל אחד ואחת לומדים בקצב שלהם, בדרך שהכי נוחה להם, בגישה שהכי נכונה להם, וכל הדרכים לגיטימיות - עד שאנחנו מגיעים לשילוב המסוכן של שני פרמטרים שמוכרים היטב לוותיקים ולכל מי שמבלה קצת זמן בקבוצות הבדס"מ השונות ברחבי הפייסבוק:
1. שולט חדש ונלהב שבאופן מובהק רק בשנים האחרונות גילה את עולם השליטה, אבל מתנהג כאילו הוא ותיק (וחלקם אף משקרים לגבי זה וממציאים סיפורים).
2. אגו.
קל לזהות אותם אם יודעים מה לחפש.
חוסר התאמה בין מילים למעשים, יחס מזלזל כלפי כל דבר שאינם מכירים או בקיאים בו, הקטנה של אחרים לצורך העצמה עצמית, חוסר עקביות של הדעות והעמדות האישיות שלהם בנושאים מסוימים, חנפנות כלפי "דמויות מפתח" ויחס מזלזל כלפי אנשים שאין להם "כוח והשפעה" או פשוט מתוך קנאה טהורה, העתקה וניסיונות חיקוי של שולטים וותיקים ופועלם בקהילה, אצבע מאשימה כלפי כל מי ש"עולה" על ניסיונות ההתחזות שלהם, ניסיונות הגכחה של דברים טובים ואיכותיים כדי להסוות את הכישלונות האישיים שלהם, ועוד המון אלמנטים מוכרים ונפוצים המציירים תמונה מאוד ברורה של ה"טיפוס" הזה עליו אני מדבר, כולנו מכירים כמה כאלו, וכולנו (או רובנו, לפחות) רואים דרך השקרים והמניפולציות שלהם.
קל יותר ובריא יותר, וקהילתי יותר, "לגדל" שולטים טובים ואיכותיים שלאורך הזמן יצמחו להיות דמויות חיוביות בקהילה ויהפכו להשראה עבור הדור הבא אחריהם - וגם כאלו רובנו מכירים ורואים אותם פועלים בתוכנו בצורה מאוד חיובית ומאוד בוגרת ומאוד כנה.
אם אתם מסתובבים בקבוצות של הקהילה או במאנצ'ים או במסיבות - אתם מכירים אנשים כאלו, רוב הסיכויים שאתם אפילו חושבים עכשיו על מישהו ספציפי שאתם מכירים (או כמה כאלו), שלא היה פה לפני שנתיים-שלוש אבל היום הוא לא רק 'נוכח' בסצנה - הוא חבר של הרבה אנשים טובים, והוא ממש טוב במשהו ספציפי שהפך להיות הפטיש העיקרי שלו, והוא מגיע להמון מסיבות ומפגשים וכולם שמחים שהוא הגיע, הוא לא "תוקף" כל נשלטת חדשה שכותבת פוסט היכרות ולא מנסה לצוד נשלטות שמפרסמות פוסט פרידה או געגוע, הוא מתייחס לכולם ולכולן בהמון כבוד ובגובה עיניים, הוא לא מפחד להגיד "אני לא יודע, אבל אשמח ללמוד", הוא תמיד שמח לעזור ותמיד נעים בחברתו, הוא תומך גם באנשים שהוא לא מכיר ואין לו אינטרס מולם, הוא מכבד את כל מי שהוא פוגש ונמנע משיחות של רכלנות ותככנות. הוא אדם טוב. והוא לא פועל מתוך אגו.
אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל מחדש.
זה בסדר גמור לעצור לרגע ולשאול את עצמי שאלות לגבי ההתנהלות שלי, לוודא שאני באמת מי שאני רוצה להיות, לבחון את עצמי ולאתגר את עצמי ולבדוק אם אני באמת מאמין שהדרך שלי נכונה, ואני באמת פועל ממקום נקי וטוב וחיובי או שאני קצת יותר מדי נכנע לאגו ולפעמים פועל ממקום שלילי וקטנוני וילדותי.
בעיניי, אדם שמסוגל לשאול את עצמו שאלות כאלו ודומות להן, ומסוגל לענות עליהן בכנות *גם אם התשובות לא הכי נעימות* הוא אדם שאני רוצה במעגל החברים הקרובים שלי.
אני רוצה סביבי אנשים טובים.
אנחנו, כקהילה, רוצים סביבנו ובתוכנו אנשים טובים.
לא כולם אוהבים את המילה הזו. 'קהילה'. וזה בסדר.
זה בסדר גמור שאנשים ירימו גבה כשהמילה "קהילה" נאמרת או נכתבת, מותר לאנשים לעקם את האף בגלל המילה הזו, אף אחד לא מת עדיין בגלל אף עקום.
אבל המציאות היא שיש פה קהילתיות, אנחנו כולנו קבוצה של אנשים בעלי תחום עניין משותף ורובנו הגדול מאוד נלהב ומאוד "בעניין" ולרובנו יש תשוקה אדירה לבדס"מ על כל נגזרותיו - אנחנו קהילה - ואנחנו צריכים לשאוף לטפח את ה'ביחד' הזה ולעזור לזה לצמוח, לנטוע זרעים טובים ולשמש דוגמה ולקחת דוגמה, לעזור זה לזו, לפרגן, לחבק את החדש ואת השונה ואת הביישן ואת הגאה ואת הערס ואת החנון.
וגם עם הפוסט הזה לא כולם יסכימו, וגם זה בסדר 🙂
אנחנו לא מוכרחים להסכים על *הכל* כדי לחיות בשלום ולכבד אחד את השני וליהנות מהדברים שעליהם אנחנו דווקא כן מסכימים, לגיטימי לחלוטין שיהיו מחלוקות מדי פעם וחוסר הסכמה על רעיונות מסוימים או גישות מסוימות - מתוך זה נצמח, מתוך זה נלמד עוד ונרחיב אופקים וניחשף לקונספטים וצורות מחשבה שאולי לא חשבנו עליהם בעצמנו ואולי לא היינו מכירים אחרת.
זה בריא לא להסכים על הכל - כשאנחנו מוקפים באנשים טובים שרואים בכך הזדמנות לחיזוק וקירוב, ולא הזדמנות להחלשה ולפילוג.
זו דעתי בכל אופן.
אשמח לקרוא את דעתכן/ם,
דומיניק.
