לפני 5 שנים. 2 במאי 2019 בשעה 21:34
'עם כל ההצגות שלך והשליטה... אני רואה הכל. אני רואה את הילדה שרוצה לצאת החוצה.' הוא אומר לי, מסתכל עליי בחצי חיוך, חצי פחד.
השליטה, הכוח הבלתי מוסבר אך כל כך מובן לאחר אלפי זוועות - התמודדות שיא מול כוח עליון - אני.
אישה עוצמתית וחזקה, מכשפה מוארת שנעה לה בשכרון חושים בין כל העולמות.
ילדה קטנה שפקחה עיניה ועוד ניזונה מחלב האלים.
בדרך ההתבגרות הסוערת במין מסע מואר המסתיר ניצוצות של אופל.
האלים צוחקים, אני איתם כעת.
'תרד על ארבע ותשתוק. אני לא רוצה לשמוע מילה.' אומרת לו במבט מתנשא.
הוא חיכה לזה, הוא עושה כדבריי.
אני מצליפה בו בכל כוחי.
הוא נופל.
אני צוחקת.
מלטפת קלות איפה שכואב.
הוא לוחש לי להתקרב.
אני מתרחקת, יוצאת לעשן סיגריה והוא לא זז.
יודע שאסור.
