יותר מידי

לפעמים אני חושבת שהמחשבות שלי גרות בתוך הכוס ולא בתוך המוח שלי 

כי איך אפשר להסביר את זה

כשהכוס שלי שבע, המחשבות שקטות ושותקות

כשהכוס שלי רעב, אינסוף מחשבות מטיילות בתוכי בקצב מסחרר

כשהכוס שלי מקבל את מה שהוא צריך, כשחודרים מלטפים מלקקים משפשפים צובטים מכאיבים לו, אז המחשבות מתאדות כאילו לא היו ורק הוא קיים בעולם

כשהכוס שלי ריק ומלא געגועים, המחשבות מתרבות כל כך מהר עד שהן צריכות לאכול אחת את השניה בשביל שיהיה להן מקום בתוכי

אז כן,

המחשבות שלי גרות בתוך הכוס שלי

(כיף להן)