צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יותר מידי

לפני 4 שנים. 12 ביולי 2019 בשעה 11:28

כשאני מפורקת מרוב בכי וכולי שלולית נוזלית שנוטפת על הרצפה והגוף שלי חלש ורפוי ורוצה לקרוס לתוך עצמו והעיניים שלי נפוחות ומלאות כאב מרוב שהדמעות תופסות שם את כל המקום ואני מנסה לאסוף מספיק אוויר שיכנס לתוכי ויעזור לי לנשום אבל הדמעות מנצחות אותי והלב שלי כמעט מרים ידיים

אז

אתה מתכופף וכורע לצידי ומרים בעדינות את הראש שלי ומחזיק לי חזק חזק את הלסת ומסיט אחורה את השיער הפרוע שלי ומנגב עם האצבע המחוספסת שלך את השביל הרטוב שעל הלחי הרכה שלי ואתה מכריח אותי להפסיק להתפתל בתוך הכאב ולהתבונן לך עמוק לתוך העיניים ואז אומר בשקט בקול רך אבל גם נחוש וחזק ועמוק

כמה את יפה כשאת בוכה

והכי את יפה כשהדמעות שלך שלי 

ואני מרגישה איך הזין שלך עומד מהדמעות שלי
ותוך רגע גם הכוס שלי נוטף מהמילים שלך

ואז אני יודעת

מה זאת אהבה בשבילי

שרף אורנים​(אחר) - גמרת אותי לגמרי... לא יכולתי לתאר את הסיטואציה הזאת טוב יותר.. פעם הבכי הזה של הגמירה היה שובר לי את הלב כמו הבכי העצוב שלה (אולי אפילו יותר), אבל למדתי לקבל את הבכי הזה באהבה גדולה ולשאוף לחוות אותו כמה שיותר
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י