בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שירת הברבור

כי - שירת הברבור תמיד יהיה הספר האהוב עליי. והפסקה הזאת זה החיזוק הכי גדול שיכול להיות.

פסקה אחת. עולם שלם.



"שלחתי יד אל צווארה. משכתי אותה בכוח לכיווני במטרה להכאיב לה. הצמדתי אותה אליי ונשקתי לשפתיה בפראות. טעם הסיגריות היה שונה מהטעם המתוק של נטע. הפשטתי אותה, קורע מעליה את הגופייה הלבנה. הפכתי אותה על בטנה. נשכתי את גבה, משאיר עליו סימנים כחולים. ללא משחק מקדים ללא גילויי חיבה הסטתי הצדה את תחתוניה השחורים וחדרתי לתוכה בכוח."

טל בר, שירת הברבור, 2020 (ידיעות ספרים)

בפרופיל בחרתי לשים תמונה שצילמתי, ודווקא את האדומים שהשאירה אצלי, למרות שהיא לבשה שחורים זאת שהוא זיין.

There is a porn in my blog, for me it's just a subtext . A way to give you my imagination and a picture to my words. Deal with it
לפני 4 שנים. יום שלישי, 21 ביוני 2022 בשעה 17:47

מיד אחרי שנישקתי אותה. כשאני רוכן מעליה כשהיא שוכבת על הגב.

פשוט תפסתי לה את שתי הידיים ו"תשאירי שם" זה כל מה שהייתי צריך לומר.

 

זה לא שהייתי ונילי כל הערב, פשוט נהניתי להיות נוכח בחברתה.

זה לא שלא היה את הפתיחה של הדלת, עם "תכנסי ילדה".

והיה שהיא השפילה את המבט שלה כשנתתי לה אחד ממושך לעיניים.

והיה את המתח ההוא שאפשר לחתוך בסכין.

אבל לא היה צורך להבין יותר, כי באמת נהנתי בחברתה.

 

 

אבל אז כשהידיים שלה נשארו שם, נדהמתי לגלות בשנית את יופייה המפליא.

 

פתאום השמלה שלה מתרוממת והידיים שלה עדיין שם.

פתאום היא שוכבת חצי עירומה על המיטה כשאני נעמד להוריד את החולצה - והידיים שלה עדיין שם.

פתאום אני רוכן לעברה ומנשק את ירכיה, והידיים עדיין שם.

והמבט שלה? ככל שהיה יותר קצר ומושפל מהר יותר, כך היה חודר וזכור יותר.

 

הידיים שלה לא נשארו שם. הם עברו למקום קבוע אחר.

והיא? היא נשארה באותו המקום בדיוק.

 

 

#זהלאיהיהכזהפשוטאבלאתמאודמיוחדת

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י