סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שירת הברבור

כי - שירת הברבור תמיד יהיה הספר האהוב עליי. והפסקה הזאת זה החיזוק הכי גדול שיכול להיות.

פסקה אחת. עולם שלם.



"שלחתי יד אל צווארה. משכתי אותה בכוח לכיווני במטרה להכאיב לה. הצמדתי אותה אליי ונשקתי לשפתיה בפראות. טעם הסיגריות היה שונה מהטעם המתוק של נטע. הפשטתי אותה, קורע מעליה את הגופייה הלבנה. הפכתי אותה על בטנה. נשכתי את גבה, משאיר עליו סימנים כחולים. ללא משחק מקדים ללא גילויי חיבה הסטתי הצדה את תחתוניה השחורים וחדרתי לתוכה בכוח."

טל בר, שירת הברבור, 2020 (ידיעות ספרים)

בפרופיל בחרתי לשים תמונה שצילמתי, ודווקא את האדומים שהשאירה אצלי, למרות שהיא לבשה שחורים זאת שהוא זיין.

There is a porn in my blog, for me it's just a subtext . A way to give you my imagination and a picture to my words. Deal with it
לפני 4 שנים. יום רביעי, 22 ביוני 2022 בשעה 17:58

בטח שכן!

אני תמיד הרגשתי שנולדתי בעשור לא נכון.

זה קלישאתי לומר כי כולם יעידו על עצמם שהם "בוגרים" ו"הם עברו הרבה דברים בחיים" (שתי סטירות מכל שולט.ת כאן).

אני מניח שהבן אדם הנכון, שלו - אתן באמת להכיר אותי, הוא זה שבאמת יתוודע לבן אדם האמיתי שאני.

כנראה שזה יקרה תוך כדי

 

אבל יכיר.

 

שום דבר לא סותר את העובדה שיחידי הסגולה בדור שלי הם נדירים. ולמצוא אותם עדיין לא משימה אפשרית.

אני לא חושב שהן אפילו יודעות עדיין.

ואמנם אני חלק מהדור הזה אבל לחלוטין לא מרגיש שייך.

והשליטה מה תהא עליה?

 

כי - לזיין חזק אני אמשיך.

והפליקים על התחת לא יפסיקו.

ולהחזיק לה את הגרון גם לא ייעלם.

 

אבל זה לא -

 

 

#אזאוליתצוציכבר.

 

מה שבטוח. אין על "התרגיל". ושם אמשיך בנתיים להיות.

ואתם א.נשים! פליז תמשיכו להיות כאלה מושכים.

מבחינתי כשזה מגיע למי שכאן. גיל זה נהיה לבן ותו לא.

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י