לפני שנה. 9 ביולי 2022 בשעה 7:37
זה היה נראה שהשבוע הזה לא הולך להיגמר.
והIDF מעייף. שאין דברים כאלה.
והתלאות לא מעניינות.
אבל עד שהוא כמעט הגיע לסופו, פתאום את נעמדת בו.
עם כל המטר חמישים וכלום שלך.
נוגעת. מחבקת. "התגעגעתי".
וברור שהסאגה מחשבתית של להצמיד אותך לקיר הכי קרוב, לתפוס לך את הצוואר ולהסתכל לך עמוק בעיניים, להתקרב עד לנגיעה. ואז..
אבל אני פשוט מחבק בחזרה, "גם אני". ומנסה להעביר לה את הכל במבט ש.. וואעליה.
ואת שם ואני פה, ואני רוצה לתפוס אבל לא אתן לה את המבטים.
תתבשלי בסלט של עצמך.
עוד שבוע נגמר, עם יום של לימודים בתוכו.
ואני לא בתוכך.
ללמוד הוראה זה לא אותו הדבר כמו לדעת לחנך.