צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פלדה קרה

השאריות שלך. כל אלו שאת לא צריכה יותר? אני יודע לחתוך אותן
לפני 5 שנים. 20 במאי 2019 בשעה 11:22

אחתוך ממך ואותך. דק

עור כמעט שקוף שנתלש

ומתחתיו, נקי ומשתוקק, עור חדש

וגם זמנו יגיע. גם אותו אחתוך

אבל בינתיים, תני לו. תיהני. 

זה לא דם. אלו דמעות אושר

תראי כמה כיף לך עכשיו כשכל כמה ימים את בוקעת

ואני תמיד שם להחזיק אותך

ללמד, להוליך. לעשות ממך טורפת על. לשחרר אותך לעולם

לתת לך להבין לבד שאת גדולה עליהם

ואז לחזור לפה בסוף כל יום, להיחתך מחדש. להיוולד. 

בואי תינוקת. בואי אהובה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י