אני לא רוצה לדעת מה את חושבת שצריך לקרות. אני רוצה לגעת במה שמעציב אותך יפה שלי. אני רוצה לדעת איזה אוטוסטרדות פקוקות בראש המתוק הזה שלך. בואי שבי רגע לידי. תפתחי את העיניים הכי שקוף שאת יכולה. אני רוצה להסתכל פנימה. לקחת המון אוויר יחד ולפרק לאט לאט ובזהירות את הפחדים שלך. לרסק ביסודיות את כל מה שמעציב אותך. למוסס בידיים חזקות את הגוש העקשן הזה שלא יוצא. לא בדמעות ולא בכאב. ואת תניחי עליי ראש ותנוחי. ותתני לי לעבוד בשבילך מותק. אני לא פה להצליף בך. טוב אולי, אבל רק אם תתנהגי יפה. אני פה בעיקר ללכת איתך דרך זה. נעמוד ערומים וחזקים יחד. ואם זה יכאב, אני אכאב את זה איתך. ואם זה יטלטל, אני מספיק חזק להחזיק אותך בתוך הטירוף הזה. וזה יהיה עצוב וזה יהיה מכאיב, אבל אני אספוג. גם בשבילך. בעצם, בעיקר בשבילך. עכשיו תרימי ראש. תני לי רגע לטעום. כן. מלוחות כמו שחשבתי. את חזקה. את אבן הבזלת שלי. ואני פה. עכשיו ששש. תעצמי עיניים.
לפני 5 שנים. 21 ביוני 2019 בשעה 7:39
