אני לא יכול לשכוח את הפגישה הראשונה הזו. חיכיתי לה בשעה 8 בערב בבר שהיא בחרה, מקום די מרכזי אבל גם שקט. כבר בשיחת הטלפון שלנו הרגשתי שהיא דומיננטית, גם כשהיא שאלה איפה בא לי להפגש, היה ברור שהיא יודעת איפה בה לך וכשקצת התמהמהתי בתשובה הציעה בקלילות והיה ברור מייד שנעשה מה שהיא רוצה.
אחרי 15 דקות המתנה היא הגיעה, יפה ואלגנטית, לא התנצלה על האיחור והתיישבה בכיסא מולי. אני נפעמתי ממנה, הלסת שלי נפלה. היי חמוד, מה שלומך? איך עבר היום שלך?
גמגמתי תשובות בנאליות, היא היתה נעימה אליי אבל מאד אסטרטיבית וחדה, אז מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי? ניסיתי לתת תשובות כלליות כאלו, אבל היא לא הניחה לי להתחמק. יוגה? ממתי אתה מתאמן? כמה פעמים בשבוע? חמוד.
לא הבנתי איך הדייט שלנו הפך לראיון, ניסיתי לשאול אותה גם על חייה אבל התשובות שלה היו הרבה פחות מפורטות. מה את אוהבת? ספורט ובעלי חיים. אמרה בקצרה. לא נותנת לי מקום לחפור, כשניסיתי היא העבירה נושאים באגביות. מצאתי שאני מדבר בעיקר על עצמי ולא שומע עליה כמעט כלום.
בשלב מסויים היא אמרה. טוב אתה באמת חמוד. יש לי עוד כמה שאלות אישיות לפני שנדע אם יש לאן להתקדם. מה? שאלתי. היא ענתה, קודם אתה צריך להבטיח לי אמת מוחלטת ותשובות מפורטות. אני לא מוכנה בשום אופן לסבול שקרים או התחמקויות, ברור? כן. מכאן ואילך אתה צריך להיות שקוף ופתוח באופן מוחלט איתי, זה מקובל עליך? כן. הנהנתי בראשי. הייתי קצת בשוק, הקול שלה חלחל לתוך מוחי ועבד עליי כמו קסם. קצת התערפלתי מההשתלטות הברורה הזו על השיחה כששמעתי את השאלה שלה.
מתי אוננת בפעם האחרונה?