מסע אחר

לפתע נדם קולה...
הוא הרגיש חנוק מהדממה. הוא נפנה אליה בכעס "מה את רוצה ממני"? שאל בהתרסה. חייכה. שקט וקר חיוכה. "שאלתך לא נכונה עלייך לשאול מה אתה רוצה מעצמך" אמרה לו בשקט מאופק. השתתק והתכנס אל תוך עצמו מנסה לרדת אל סוף דעתה. לפתע חש צורך מוזר להצמד אליה. השפיל מבט הצטמק עוד יותר מנסה להעלים את נכחותו. "האם אתה רוצה לבוא איתי" הפטירה לפתע כלאחר יד. "כן" לחש, "אולם יש לי אשה משפחה מסלול בנאלי". "תרים טלפון תודיע לאשתך שאתה נשאר היום כי המכונית התקלקלה" קבעה. היסוס. הביטה בו במבט תקיף ושקט. לפתע מצא עצמו מרים את הטלפון ובקול יבש נטול גוון השאיר הודעה במענה קולי מודיע על העדרותו הצפויה.
לפתע נעצרה הרכבת. התרוממה ובלי להפנות מבטה אליו עשתה את דרכה אל כיוון היציאה. מיהר לאסוף חפציו לרדת אחריה ראה את דמותה מעבר לתחנה ורץ אריה ממהר להדביקה. "תזמין לנו מונית" סיננה לעברו. נעמד מנפנף למונית. מונית הדורה נעצרה לידו פתח לםניה את הדלת שליד הנהג נכנסה והוא התיישב מאחור. מרוצה על שהצליח כה מהר להענות לבקשתה. לאחר מספר רחובות נעצרה המונית הי יצאה מתוכה והוא נותר לשלם את החשבון.
אסף את חפציו ומהר אחריה לבנין הדור עלו שתי קומות הוא אחריה. העבירה כרטיס מגנטי ופתחה את דלת הבית נכנסה והא אחריה ממהר להגיף את הדלת. היא לא אמרה לו מאומה פשוט נכנסה והוא כמו אדיוט נעמד על הסף.