לפני 19 שנים. 13 במרץ 2005 בשעה 7:33
שקט,
מצטנף לי רועד מקור ל פינה חשוכה.
רטט,
פרשתי את כולי כמו גבינה צהובה חתוכה.
את בי מביטה משקיפה בי מעל מבטך יודע הכל
נפש,
מלאת מכאוב נותנת הכל פצועה ודוממת,
רפש,
בי מביטה מבטך כועס את דוממת.
כנוע מראש, להילחם - לא רוצה לא יכול
זו דרך להיות נאהב את לוחשת באדנות
אולטמטיבית אך קשה ללא כל פשרות
ואני אלייך כה רוצה להרגיש שייכות
חפץ שלך ללא כל הסתיגות