נאמנות ותשוקה

https://thecage.co.il/https://images.thecage.co.il/static/no-image-found.png?05c3b7ddbaa40b73994612c8c3bcb3d2

*תכלס זה רעב של 24/7/365

שבת שלום ושנדע בשורות טובות

שבועיים מערך מהזיון האחרון שלנו ואני לא מצליח להזכר מתי היתה לי זקפה בפעם האחרונה. זקפת בוקר זה משהו שדיי נעלם מהחיים שלי. בזמן הזה, שבין הכניסה למיטה ועד להירדמות (או ביקיצה עד היציאה מהמיטה בבוקר) אני חושב מלא מחשבות של זימה ולמרות שיש תחושת ריגוש, כמו פרפרים בבטן, הזין שלי נשאר בגרסתו הדגדגנית, אפילו כשאני מחזיק אותו ביד וזה מרגיש שעוד שניה, אני הולך לרוקן על עצמי את הביצים... אבל אתמול, או שלשום (או מתי שזה לא היה כי איבדתי לגמרי את תחושת הזמן בגלל החג) נעמדנו בחדר ודפקנו איזה ריקוד כזה חסר קצב ופתאום הרגשתי התעוררות בין הרגליים שלי (מעניין אם היא הרגישה משהו) והתחושה היתה כלכך נעימה ומרגשת, כאילו חזרתי לגיל הטיפשעשרה והזין נעמד בפעם הראשונה. אם היה זמן, הייתי מבקש ממנה לרדת על הברכיים ולאונן מולה עד שתהייה שלולית זרע על הרצפה. אז לא היה זמן וזאת סיבה מספיק טובה לדחות קצת את הפורקן, רק טוב יכול לצאת מזה...

בזמן האחרון קופצים לי למחשבות שלושה אירועים שקרו לפני שנים ושבעיני היו מהמחרמנים ביותר שהיו לנו. המשותף לשלושתם הוא תחושת ההשפלה וקנאה מחרמנת. אמנם כתבתי עליהם בעבר, אבל נעשה את זה קצר לכבוד הקוראים החדשים שהצטרפו.

הראשון, היה בערב הראשון ללימודי הערב שלי... חזרתי מוקדם מהצפוי והיא היתה שקועה בטלפון מול הטלוויזיה. היא היתה כלכך שקועה שהיא בקושי התייחסה אליי. בתוכי ידעתי שהיא מתכתבת עם גבר אחר ורציתי להיות חלק מזה, אבל כמובן שלא אמרתי כלום (גם ככה היא לא היתה משתפת אותי ואולי בצדק), אז פרשתי לישון מאוכזב. כשהיא נכנסה למיטה, היא הורידה ממני את התחתונים, ליטפה לי את הזין עד שהוא יזדקר ואז היא עלתה ורכבה עליי. הרגשתי כמה היא חרמנית ורטובה מתמיד. היא גמרה הכי מהר שאני זוכר ואז ירדה ממני ונרדמה. הרגשתי כלכך מושפל וכנוע אך עם זאת, זה היה כלכך מחרמן. כשאני חושב על זה, יש לי "פרפרים", בין הרגליים וריגוש מחרמן, גם היום.

האירוע השני, היה כשחזרתי מערב נוסף של לימודים (חצי שנה אולי שנה מהמקרה הראשון). היא שאלה אותי אם יש לי סודות ואמרתי לה שלא וכששאלתי אם יש לה סוד (ובראש אני כבר יודע את התשובה), היא ענתה שהיא נפגשה היום עם מישהו שזיין אותה כלכך טוב. באותה שניה גמרתי בתחתונים, בלי לגעת בזין. זאת היתה גמירה עוצמתית וכלכך משפילה.

המקרה השלישי, היה שוב, באמצע ערב של לימודים. היא שלחה לי הודעה, אם אני מרשה לה לקבוע עם גבר לזיון מזדמן ואני כמובן, נתתי את הסכמתי. מיותר לציין שלא יכולתי להתרכז יותר בשיעור ויצאתי מהכיתה, ישר לשירותים הקרובים ואוננתי את עצמי לדעת.

זה היה תהליך שהתחיל בהסתרה שלה (למרות שהיה לנו הסכם שהיא יכולה להזדיין עם אחרים בתנאי שזה לא במיטה שלנו, לא בשקר ולא על חשבון זמן משפחתי, כלומר סופ"ש וחגים) שהוביל למשבר זוגי לא פשוט, אבל ממנו צמחנו והתחיל שיתוף חלקי מצידה ולתקופה ארוכה של תשוקה מאוד עוצמתית ולזוגיות מאוד קרובה וטובה. בדיוק אז, הגיעה הקורונה ועצרה הכל.

יש בי געגוע לריגוש הזה, לשילוב של קנאה ותשוקה, שהטריף לי את החושים, ברמות שלא חוויתי מעולם. אני חושב שבצורה כזו או אחרת, העובדה שהיה לה מאהב שמספק אותה, הורידה ממני לחץ, שחררה את חרדת הביצוע שלי ונתנה לי שקט להיות גבר כמו שאני והשקט הנפשי הזה, עזר לנו לייצר מיניות (הזדיינו כמעט כמו לפני הילדים) וזוגיות וטובה יותר. 

יום ראשון, שלאחר יום כיפור. הילדים נשלחו בהסכמה מלאה למשימת בניית הסוכה אצל סבא וסבתא הקרובים לבית מגורינו. אכלנו ביחד ארוחת צהריים וראינו שני פרקים מהעונה השישית של הרופא הטוב. היא חזרה לעבוד ואני בדקתי מיילים מפה לשם ואז היא שאלה, "אז מה אתה רוצה לעשות בזמן הפנוי שלנו?". "להתכרבל", עניתי באופן מידי ובעצם הכוונה שאני רוצה זימה בכל סוג שהיא רק תסכים. על פי התגובה על הפנים שלה, הבנתי שהיא פחות בעניין, אבל שתי דקות מאוחר יותר היא כבר היתה ללא בגדים ואני בעקבותיה.

זה התחיל בכרבול ואז בשיחה מעציבה שאני מעדיף לבלות מול תכניות אקטואליה ולא לבוא להיות איתה, לישון איתה, להזדיין איתה... זה ערער לי לגמרי את הנשמה ולקח לא מעט זמן, שהצליח לשחרר את העצב והכעס הזה, כדי שהיא תוכל לקחת את היד שלי ודחוף בין הרגליים שלה. 

היא כבר היתה רטובה והשתדלתי לא להעסיק את המוח שלי במחשבות על למה ואיך ורק להתרכז בה ובשתי האצבעות שלי שזיינו אותה עמוק ובקצב, שאני בחיים לא אצליח לזיין אותה ככה. היא לא התנגדה והרשתה לעצמה לגמור יחסית מהר. הרגשתי איך המיצים שלה נוזלים ומרטיבים לי את היד. "דילדו, אתה רוצה לשתות את הגמירה של המלכה שלך?", היא שואלת, לאחת שהסדירה את נשימתה. "כן, כן", אני עונה בהתלהבות. היא מחייכת ומסממת "כן" עם הראש.

אני נכנס בין רגליה ומספניף אותה כמו איזה נרקומן. הריח שלה מטריף אותי ואני מנשק את איזור המפשעה שכולו רטוב. אני עושה אהבה עם הכוס שלה, מנשק בעדינות. מנשק ומלקק את המיצים שנוזלים ממנה. אני מרגיש שכל הפנים שלי כבר רטובות וזה כלכך נעים ואז היא תופסת לי את הראש ומצמידה לדגדגן שלה ומשפשפת את הפנים שלי בה, עד שאני מרגיש זרם טעים וממכר נוזל לי על הפנים וישירות לפה. 

היא מסתכלת עליי עם חיוך ענקי על הפנים ומנשקת אותי. "דילדו, יש לך טעם וריח של כוס", היא אומרת ואני מחייך אליה בחזרה ועונה, "תודה שהרשת לי לטעום אותך, תודה שגמרת לי על הפנים". "אתה כזה דילדו טוב", היא אומרת ונעמדת על ארבע, עם התחת אליי. אני מבין את הרמז וחודר אליה. מזיין אותה בדוגי. המחשבות מתחילות להתעורר אבל היא קוטעת את חוט המחשבה שלי, "אני רוצה שתגמור לי על התחת, דילדו", היא אומרת ואני מגביר את הקצב, בעודי אוחז אותה באחד מקיפולי הבטן שלה. "אני יכול לגמור", אני שואל בשאגה והיא מאשרת. עוד כמה חדירות ואני שולף את הזין ממנה ומשפיך בין הישבנים שלה. 

אנחנו שוכבים ביחד, מחובקים, מתנשקים והיד שלה מחזיקה את הזין הרפוי שלי. אנחנו מדברים בין נשיקה לנשיקה, על פנטזיות ואני מבין שהיא רעבה לעוד אבל אני בספק אם הזין שלי ישתף פעולה. היא מוצצת לי, שזה משהו שאני מנסה לקבל באהבה ולמחוק מחשבות מהראש שימנעו כל התעוררות מינית, אבל קשה לי. אף פעם לא הרגשתי ראוי לקבל מציצה. אני לא גבר מספיק שהזין העלוב הזה, יקבל מציצה. 

אני מסתכל עליה, מוצצת והיא כלכך סקסית. אני יכול לדמיין אותה מוצצת לגברים עם זין גדול ומרשים משלי ואיך היא מתמסדרת לאיבר הזקור ואיך הם מתענגים על מציצה לא מהעולם הזה. אחרי המציצה היא מכניסה את הזין שלי בין השדיים הכבדים שלה וזה כלכך יפה. בשלב הזה, היא נשכבת לצידי ואני מתחבקים ומנסים לאגור כוחות חדשים.

אחרי כמה דקות של מנוחה, היא מלטפת לי את הזין והוא יחסית קשה והיא עולה עליי ומתיישבת על הזין שלי. אני לש לה את השדיים, וצובט פטמות, כמו שהיא אוהבת והיא רוכבת עליי, בלי פחד ובלי ביישנות. אני מביט בה מלמטה וזה פשוט מטריף אותי לראות אותה ככה, משתמשת בי כרצונה, רעבה לזין, צריכה עוד גמירה. בשבל מסוים, הזין שלי מחליק החוצה מרוב רטיבות והזקפה נעלמת, אבל, לשם שינוי, זה לא עוצר אותה. הדגדגן שלי צמוד לדגדגן שלה והיא משתפשפת עליי עד שאני מרגיש זרם חמים ונעים נוזל ממנה ומרטיב אותי.

אני מרגיש את הרטיבות שלה נוזלת עליי ומרטיבה לי את פי הטבעת. שכחתי כמה זה מחרמן. היא נשכבת לצידי ומסדירה את הנשימה ואהי כבר מבין שאין לי סיכוי לגמור שוב. בדרך לשירותים, הניידים שלנו מצלצים בתיאום. ההורים על הקו, שואלים אם הכל בסדר ואנחנו לא ממש מבינים על מה מדובר. הזימה מפנה את מקומה לעדכוני חדשות עד הלילה. כנראה שזהחלק בלתי נפרד מהמציאות והחיים שלנו כאן.. שמחה ועצב מעורבבים, חיים ומוות, חיים ומלחמה...

חג שמח, למרות הכל