לפני 4 שנים. 1 במאי 2020 בשעה 23:01
אני מרגיש שיש נתק בין הנפש והגוף שלי. הנפש שלה מלאה בתשוקה, בזימה, בפנטזיות סוטות ובכאלה עוד יותר סוטות וגם בפנטזיות רומנטיות כאלה. בראש שלי הכל מסודר ומרגיש הכי הגיוני והכי מושלם אבל הגוף בסוג של שביתה איטלקית או שמישהו או משהו כבה או מחק את התגובה הגופנית שלי לתשוקה, לחרמנות, לזימה. אני יכול לגעת בה ולא להרגיש כלום, אני יכול לגעת בעצמי ושום דבר, אני יכול לעבור על מאות התמונות ששמורות אצלי, שעד לא מזמן היו מטריפות לי את המוח ועכשיו הגוף שלי נמצא באיזה בעולם משלו ואין תקשורת למציאות. משהו כבוי בי ולא משנה כמה מתחשק לי אותה, כמה מתחשק להיות שלה, אני יכול לשער שאני לא היחיד שמרגיש ככה בתקופה מורכבת שכזאת. אולי זה יעבור כשנחזור לשגרה והלב והראש יהיו פנויים יותר או רגועים יותר או שאולי הזדקנתי מהר מדי ואפשר לסגור את הבעסטה
