בהמשך לפוסט הזה, כי הייתי חייב לחפור עוד קצת ואולי בעצם להזכיר לי שהכל כלכך טוב
לא משנה מה יהיה ומה יקרה, אני "תמיד" ארגיש לא מספיק טוב. לא מספיק חכם, לא מרוויח מספיק, אבא לא מספיק טוב, בעל לא מספיק טוב, לא מספיק גבר, לא מספיק סיסי, לא סקסי או יפה, לא ולא ולא... בעיקר לא ראוי לה, לא ראוי להיות בעלה, לא ראוי להיות הדילדו שלה, המתמסר שלה, פשוט לא ראוי וזה "מצחיק" כי זה תמיד מגיע לסירוגין עם אותה תחושה שלה (שהיא לא ראויה לאהבה שלי, שהיא סתם שמנה וכו וכו'). כמו שני מפגרים שלא מסוגלים למחוק מהראש שלנו את המחשבות המטופשות האלה... הרי אנחנו זה אנחנו וזה הכי טוב בעולם, גם אם אנחנו לא זוג שתמצאו ברשימות הזוגות הכי לוהטים לשנת 2020.
כשמנקים את המחשבות המיותרות האלה תשאר אהבה גדולה, עמוקה ואמיתית... אהבה חסרת גבולות, אהבה חזקה !! הקוראים הקבועים שלי כבר יודעים שאצלי אהבה וסקס הולכים ביחד, זה נראה לי בלתי אפשרי להגיע לאינטימיות ללא רגש, ללא אהבה. אולי זאת הסיבה שאני לא מצליח לממש את הפנטזיות שלי עם גבר או אישה אחרת.
כשאני מסתכל עליה, אני רואה את האישה הכי יפה בעולם, למרות כל הפגמים שהיא רואה. היא תמיד אומרת שאני מסתכל עליי מבעד לפילטר של האהבה ולא באמת רואה את ה"אמת". ככל הנראה שהיא צודקת וזאת הסיבה שהיא תמיד צריכה את החיזוק הזה מבחוץ. לא משנה כמה אני יאהב אותה, כמה חום ואהבה היא תקבל וגם לא משנה כמה אני ארצה להתמסר ולהיות שלה, היא עדיין תרגיש שזה מגיע מהאהבה שלי ולא בגלל שאני סתם חרמן עליה.
שנים פחדתי שהיא תעזוב אותי לטובת גבר גבר כזה, מסוקס, חתיך, שחקן פורנו כזה אבל עם כל הצניעות, אף גבר לא יאהב אותה וידאג לה כמוני. אני מקבל את הצורך שלה למגע אחר, לחרמנות נקיה מאהבה ורגשות, סקס הוא סקס ורק סקס אבל אני מעדיף לקרוא לזה "סקס טיפולי". הסקס שהיא צריכה הוא כמו ביקור אצל פסיכולוג. אני יודע שכל מפגש כזה עושה לה טוב, מנקה את הרעש בראש שלה ומעניק לה קצת ביטחון מהסוג שאני לא יכול לספק וזה לא הופך אותי לפחות טוב, אולי זה בעצם הופך אותי לטוב יותר, קשוב יותר לצרכים שלה, אוהב יותר ורוצה את טובה, הרבה יותר.
אז נכון שהאגו קצת נפגע ולכמה רגעים אני מרגיש שוב אותו גבר חסר תועלת ועלוב, אבל אז אני נזכר שזה ממש לא נכון. אני הגבר שלה, אני בעלה, אבא של הילדים שלה, החבר הכי טוב שלה, הסיסי שלה, הדילדו שלה וזה הרבה יותר מסתם זיון, זה לכל החיים (טפו טפו, מלח מים). אולי בעצם אני מקנא בה שהיא מצליחה להתגבר על הפחד ולממש את הפנטזיות שלה, את הצורך שלה. אולי אני פשוט רוצה לדעת יותר מדי, לדעת איך הוא או הם רוצים אותה וכמה הם חרמנים עליה, כדי להגשים את הפנטזיה שלי אבל אני צריך ללמוד לתת לה את המרחק הזה ולא להתערב.
