כשהיינו צעירים ורווקים, זקפת בוקר היתה תירוץ להתחיל את היום בזיון. היא נעלמה כשנולדו הילדים, נעלמה לחלוטין, כמו הקפה של הבוקר, אבל בזמן האחרון, היא חזרה אבל זה לא אומר שחזרנו להזדיין בבוקר, כמו פעם, אבל זאת הרגשה נעימה כלכך. ללטף את הגבריות שלי מבעד לבד הנעים והנשי, תחושה של חיות. לגעת ולתת למחשבות לנדוד, מחשבות סוטות מלאות זימה מטונפת, מחשבות של זימה רומנטית כזאת, מחשבות שמטריפות, מחרמנות... אני אוהב את החרמנות הזאת, אוהב שהיא זורמת לי בדם, אוהב להכיל אותה ולא להתפתות לאונן ולגמור. אני אוהב לאונן ולגמור, אבל אני אוהב עוד יותר להרגיש מיוחם. מתחשק לי חופשה, רק אני ואת באיזה צימר מבודד, כזה שתוכלי לגנוח בלי שאף אחד ישמע, מבודד מספיק שאף אחד לא ישמע אותי מתחנן שתזייני אותי חזק ועמוק עם הדילדו הענקי שלך. מתחשק לי שתרכבי על זקפת הבוקר שלי, כמו פעם, שהיינו מאוהבים צעירים אבל הפעם לפני שאכין לך קפה, אצטרך לשתות את הגמירה שלי מהכוס שלך ואחרי הקפה, תקחי אותי למקלחת ותתני לי לשתות אותך. לבינתיים כל הצימרים השווים מלאים עד אוגוסט, אז אולי נשלח את הילדים להורים שלה, לאיזה לילה אחד, כמה שעות רק שנינו ואולי כשנתעורר, תהייה לי זקפת בוקר שתוכלי להתענג עליה.
סופ"ש נעים, שבת שלום, תהיו אנשים טובים, תאהבו, תכבדו, תהנו.
