"נראה לי שאלך להזדיין קצת... השארת אותי כלכך מיוחמת בבוקר. זה בסדר?" הלב רועד כשההודעה הזאת הגיעה ממנה. "ברור שזה בסדר, אהבה שלי. תהני", אני עונה בידיים רועדות וכבר לא מצליח לחשוב על שום דבר אחר מלבד לדמיין אותה ואותו. עומד לי כלכך חזק ואני לא בטוח אם זה מגרה או משפיל יותר.
נשברתי, הלכתי לשירותים, הורדתי מכנסיים ותחתונים ואוננתי בעמידה, תוך כדי לחישת מילים שנוגעות בדיוק בנקודות הנכונות. "היא צריכה גבר אמיתי ולא סיסי כנוע עם זין קטן ועלוב", אני מסביר לעצמי שלא אשכח ומדמיין אותו מזדיין אותה בדוגי מול המראה ולא גומר תוך דקה. אני מדמיין אותה מוצצת לו את הזין שמבריק מהגמירה שלה והיא טורפת אותו בתאוות בשרים, "אני אוהבת את הזין שלך", היא גונחת כשהוא מפסק לה את התחת וחודר. אני לא מצליח להתאפק וגומר חזק כלכך. אני נשען על הניאגרה ומנסה להסדיר נשימה. עכשיו זה השלב של נקיפות המצפון ואיזה דפוק אני שמתחרמן מאישתו שמזדיינת עם אחרים, איזה אפס מאופס אני שלא מצליח לספק את אישתי, את אהבת חיי.
הם נפרדים לשלום, הוא יחזור לאישתו ששונאת אותו ונשארת איתו רק בגלל הכסף, היא תאסוף את הילדים מההורים שלה ובטח תירדם עד שאחזור הביתה. פעם פחדתי שהיא תעזוב אותי ותלך למישהו טוב יותר, מפנק יותר, מזדיין טוב יותר, אבל אף גבר לא יאהב אותה כמוני. היא יודעת את זה, אני יודע את זה.
* בסוף יצא יותר לכיוון דוקו מאשר פנטזיה, אבל נראה לי שתתמודדו *
