נאמנות ותשוקה

הלילה נפרדנו ממישהי יקרה. איזה סיפור חיים, נדודים, העפלה ארצה, הקמת בית ומשפחה בישראל, נכדים, נינים, מכל טוב. עצוב לי בלב, עצוב לי בגוף, אבל זה טבעו של עולם, לא מנחם כלכך אבל לפחות זה מכניס את החיים לפרופורציות. בסוף כולנו נמות, והדאלה הגדולה, היא איך אנחנו חיים? החיים נראים לנו כלכך מובנים מאליהם ואנחנו מתעלמים מהשבריריות העדינה הזאת שיכולה בשבריר שניה, לשנות לנו את החיים. אנחנו הרי גרגר עפר ביקום, פסיק פצפון בקיום האנושי... אנחנו אורחים כאן לכמה שנים בודדות ברצף הזמן, אז תעשו טובה לעצמכם... אל תלכו לישון כועסים, תגידו לאנשים היקרים לכם שאתם אוהבים אותם, בכל הזדמנות. כשאתם עולים לאוטובוס, חולפים על פני השומר בכניסה, או מניחים מוצרים בקופה בסופר, תגידו שלום, תפרגנו בחיוך. תעשו טוב לאנשים סביבכם. תעשו טוב בכל הזדמנות, כברירת מחדל, תפזרו אהבה בלי חשבון, תצברו זכרונות ,מלא מלא זכרונות טובים, חוויות, משהו להעביר הלאה.