המיניות שלי היא דבר מורכב, ביטוי מאוד עמוק של הנשמה שלי, שהיא בעלת מנעד רחב מאוד של הוויות ורגשות. פעם הייתי מביע רגשות בדרכים יצירתיות, אבל זה כבה ונעלם ממזמן. יש לי קושי להעביר רגש למילים. זה קצת מוזר כי אני חופר פה בכמויות מסחריות, אבל זה תהליך ארוך ולעיתים מאוד מתיש, להעביר רגש למילה ועוד יותר קשה, להעביר למילה שנאמרת בחלל האוויר.
איכשהו יצא, שלמרות שזאת לא הדרך, הכי טובה ויעילה, נראה שהדרך להביע את עצמי, קשורה למיניות שלי. המון רגש, חוסר ביטחון, כניעה מתוך התמסרות, צורך בביטחון, בחום ואהבה, שילוב של רכות, עדינות, עוצמה וחולשה.
ביומיום, אנחנו עוטפים את עצמינו בתחפושות ומסיכות. חומות מגן מהמציאות, מהקשיים, המורכבות של החיים. לא קל להוריד את ההגנות האלה ועוד יותר קשה לי, להוריד את הבגדים ולחשוף את עצמי לחלוטין, חשיפה פיזית ונפשית.
אני צריך את ההובלה שלה, לתת לה את עצמי, גוף ונפש, לתת לה את כולי. את בעלה, אבא של הילדים שלה, הגבר הקשוח והעקשן שלה. קחי את הכל ותני לי להראות לך את הצד השני שלי. העדין, הרגיש, נראה גברי אבל בפנים ניתן למצוא גם "נשיות".
אני צריך לרדת למטה, להתמסר, להיכנע. אני צריך את המילים שיגרמו לי להרגיש "עלוב", תגעי בדיוק בנקודות התורפה שלי, שירעידו לי את הנשמה. אז, אני כבר אהייה כלכך שלה, הרבה יותר מהיא מבינה שאני יכול להיות. הלוואי והיא ידעה להעמיד אותי בנקודה הזאת, שאני כלכך חלש ופגיע, מוכן להתמסר לגוף שלה, לנשמה שלה, צעצוע לשימושה, לשירותה.
