עוד יום נגמר. מסתיים פרק נוסף של "מלכת היופי של ירושלים" ואנחנו מתקפלים למיטה. אני מסתכל אליה והיא מחייכת. כמה אור היא מפיצה ואני נמס מולה. "אני אוהב אותך כלכך, אישה יפה וסקסית שלי", אני אומר בעברית, אבל בראש ובין הרגליים, יש לי ג'יבריש אחד גדול. יש לי הצפה של רגשות ובעיקר צורך מיני, מאוד ברור. התמסרת, כניעה, השפלה. מאוד פשוט, אבל כלכך מסובך...
במיטה, אני מלטף לה את התחת, את הרגליים, הגב... אני מחפש צומי והיא לא מראה שום שיתוף פעולה וזה סודק לי את הלב. אני משפיל מבט אבל נזכר, שאסור לותר, שצריך להראות לה, שאני לא מותר עליה, בכזאת קלות. "אני אוהב את התחת הגדול שלך, הוא מחרמן אותי כלכך", אני אומר בכנות, בפשטות בלי לחפור על כמה הייתי רוצה להכניס את הלשון בין הישבנים וללקק אותה, כאילו זה הדבר שיביא שלום עולמי.
היא עונה בקרירות והלב שלי כבר יותר מסדוק אבל אני עדיין לא נשבר. למדתי לקח מהעבר, ואני ממשיך, ללטף, למשמש, לנשק, אבל היא בשלה. אני עובר לבטן ומלטף אותה ומנסה לגשש דרך אל השדיים שלה, שהייתי מוכן לתת הרבה, בשביל דקה של ליקוק פטמות. "כואבת לי הבטן", היא אומרת ואני עוד מנסה לעזור ומלטף לה את הבטן, אבל מהר מאוד, אני נשבר ומסתובב לצד השני.
תחושת הדחייה, מורידה אותי למטה, לחור שחור, השפלה חדה וכואבת. אני נכנס לתנוחת עובר, מנסה לצמצם נוכחות. באותו רגע, הייתי מת להיעלם ולהישכח מהעולם הזה, אבל זאת סתם דרמה מוגזמת. אני ארדם עם כאב לב וכאב ביצים.
מתוך שינה, אני מרגיש אותה נצמדת אליי ומחבקת אותי. אני מתאים את הגוף שלי לשלה ושוכבים בהתאמה מושלמת. אחרי כמה זמן, לא יודע כמה, אני לוקח את הידיים שלה ומכניס לתחתונים. היא אוחזקת בזין שלי, שמיד מתעורר. אני נאנח בשקט ומניע את האגן, מזיין את היד שלה והיא מאוננת לי.
הגוף שלי רדום, המוח שלי רדום, אבל התשוקה שלי בוערת בי. אני מתמסר למגע שלה, אני מרשה לעצמי לשחרר מעצורים ואני נאנח... אם הייתי עירני יותר, אולי הייתי מוצא מילים בעברית, לג'יבריש שמפוצץ לי את המוח ואת הביצים.
אני ממשיך ככה, עוד כמה שניות, אולי דקה, שתיים ועוצר. הזין שלי עדיין בידיים שלה והוא לאט לאט נרפה וחוזר לגודל דגדגני. היא בטח לא תזכור שום דבר מזה, מחר בבוקר, אבל אני אזכור, גם הביצים שלי.
