בדרך כלל, אני לא זוכר חלומות. במקרה הטוב, אני מתעורר עם תחושה שחלמתי אבל לא זוכר פרטים מהחלום. לפנות בוקר, התעוררתי, לקחו לי כמה שניות להתאפס על עצמי, אבל החלום עוד היה טרי. אותו חלום, שחלמתי מאות פעמים בגרסאות שונות אבל אותו סוף עצוב, שהיא מודיעה לי שהיא לא יכולה יותר והיא עוזבת אותי. אני זוכר ויזואלית לפרטי פרטים, שהזדיינו ולפתע לא עמד לי, יותר נכון לא היה לי זין, פשוט נעלם. ישבתי מולה מבוייש מושפל אבל לא בקטע מחרמן בכלל.
המשכתי לשכב, מנסה להתמודד עם החלום הזה, שלא הגיעה לשנתי, כבר הרבה מאוד זמן. כמה דקות אח"כ היא התעוררה וחשה במצוקה. שמתי עליה את הראש וסיפרתי לה ששוב חלמתי שהיא עוזבת אותי. היא שאלה למה שהיא תעזוב אותי. האמת שיש לי בראש מלא סיבות ממש טובות, אבל התביישתי לספר, אז אמרתי שפשוט נמאס לה ממני. היא נבהלה ומיד ניסתה לנחם ושהיא לא תעזוב אותי לעולם, לא משנה מה יקרה. חיבקתי אותה ועשיתי את עצמי נרדם אבל בראש המחשבות השתוללו.
