עם כל המילים האלה על הקירות
והשמן הפרחוני שלך, שזלג לו טיפות מהצוואר,
מהשיער, מהעיניים... שלך
נספג בכרית
הנה הוא מגיע עזוז וגיבור, רעב למלחמה
הוד והדר ובעיניו זוהר, ברגליו נחפז
ובדבריו שוטף מילים
נחש לוחש תחת השמיכה
ערמומי ומתחכם
אגדות ילדים
תנומה גדולה
ואם תלך לאן אלך,
ואם אצרח יענו לי השמיים.
גם אם אעוף למרחקים
ואתהלך בלבוש מלכות
לא ארע רע כי אתם עמדי ועיניכם מולי.
וצבאות וקרקסים ותמרות עשן כסוף
יתפוגגו לאבק דק והכל כתמול שלשום.
עם כל המחלה הזאת שהתפשטה בקירות
והלב הזה שדעך לו לאט לאט תחת העץ
נישא על זרועות מוכתמות בפצע
הן מניחות אותי על המיטה
בעדינות מכסות
ומכבות את האור
ברוך הבא, ילד צהוב
ברוך הבא, ילד
ברוך הבא
* זאת הזדמנות נפלאה, להגיד תודה לכל מי שקרא/ה את הבלוג שלי. תודה כפולה, למי שהגיב/ה או כתב/ה בפרטי. תודה מעומק הלב שלי.
** עדיין לא התאוששתי מההופעה הזאת. עשור ללא "גייב" וזה עדיין לא נתפס.
*** על פי מקורות, "ילד צהוב", הוא כינוי שהיה נהוג במושב תלמי אליהו (בו גדלו גבריאל בלחסן ואביב גדג'), לילד שונה/אחר.
