חופשת המחלה שלה הסתיימה והיא תחזור לעבודה. שלושה שבועות עברו מהר מדי וכאילו לא הספקנו כלום.
היא קבעה לפגוש חברה ותכננה ללכת לקנות נעלים. אני בבית, מצונן... הרבה זמן לא הייתי לבד בבית והדילמה האם לאונן ולגמור או להמשיך את ההתנזרות, התחילה להציק לי... בהתחלה עוד החזקתי מעמד, הכנתי לי ארוחת בוקר וקפה, קצת אקטואליה ברדיו.
באחת מהפסקות הפרסומות, אבל מצאתי את עצמי בחדר השינה, מחטט במגירה ושולט את הסט האדום והגרביונים האדומים. הסתכלתי על עצמי במראה. הרגשתי יפה וסקסי, הזין הקטן והמצומק שלי שלי הטריד אותי, גם לא הבטן שמסרבת להיעלם. ליטפתי את עצמי ולא הרגשתי בושה, היה לי נעים.
את התחתונים הורדתי לקרסוליים וירדתי על הברכיים מול המראה. הייתי צריך להגיד בקול, את המשפטים המדוייקים שמשפילים אותי ומטריפים שלי הנשמה והזין שלי התחיל לטפטף טיפות כהות יחסית וסמיכות. שחררתי מגע עם הזין והרצתי עוד כמה מילים שיורידו אותי עוד קצת למטה והזין שלי פלט ברצף בלתי נגמר, כמויות של זרע שלא זכור לי שפלטתי בעבר.
22 ימי התנזרות הסתיימו מהר ובשקט. בלי גניחות, בלי רעידת אדמה או זיקוקים. פריקה, ניקיון, חזל"ש.