#1
אני מתעורר ביקיצה טבעית ויש יותר מדי אור בחוץ. אני קופץ מהמיטה. השעה 7:42 ולא ברור לי מה נסגר עם השעון מעורר והנודנירים שבאים אחריו. את טס ומעיר את הילדים ומכין להם את קופסאת האוכל לבית הספר. עשר דקות והם כבר היו ליד הדלת בדרך לבי"ס. נושם לרווחה
#2
היא היתה אמורה לנסוע לעבודה ואני כבר תכננתי בראש, להתפנק בבית, כלומר להחדיר פלאג לתחת, להתלבש, לאונן ולגמור בתחתונים או בגרביונים ואז להתחיל לעבוד בלבוש מינימלי, נעים וצבעוני, עד שהילדים יחסרו מבי"ס. השילוב הקטלני של יותר מדי אזעקות ונפילות עם כאבי מחזור מוגזמים, השאירו אותה בבית. לרגע התבעסתי אבל בעודי שוכב צמוד אליה, מחבק אותה ומניח יד על הבטן הכואבת, התחילה להתעורר בי מחשבה על איך אני מאונן מולה וגומר לה על כף היד. עד שאני אסדיר נשימה ואצליח לפקוח את העיניים ולהביט בה, בלי בושה, הזרע הסמיך יהפוך לנוזל סמיך והיא תניח את היד בזווית כשהזרע ינזול לי ישר לפה ואז אלקק את כל מה שנשאר מכף היד שלה. זמזום הטלפון שלה מפריע לי בדימיון. היא מסתובבת ובודקת את הטלפון. אני מבין שזה כבר לא יקרה, אז אני קם ומתלבש. בדיוק אז מתחילה אזעקה. אנחנו הולכים לממד, אני סוגר את החלון ואת הדלת והיא בלחץ כי הילדים בבי"ס. שלוש דקות אח"כ, המורות שולחות הודעה שהכל בסדר. עשר דקות אח"כ, אנחנו במטבח, שותים קפה. נושם לרווחה.