סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 5 שנים. 4 ביולי 2019 בשעה 22:22

כשבועת התשוקה מתפוגגת ואני לבד עם עצמי ולרגע אין אישה או ילדים, עבודה, משכנתא, רשימת שוק/סופר ואין שום דבר מסביב מלבד שקט וזה אני עם עצמי, בדיוק בנקודה הזאת הקרקרע מתחילה לרעוד.

בכל פעם שאני מרגיש שאנחנו מתקרבים עוד יותר והזוגיות שלנו צומחת, החברות מתעצמת, המיניות מקבלת נתבכים חדשים.. בדיוק אז מגיע הרגע שמשבית את הכל ומנחית אותי לקרקע.

כשהקרקע רועדת שכבות ההגנה נושרות ומשאירות אותי חשוף מדי ובסוג של ורטיגו שמנתק אותי מכל העוגנים שלי. אני זה שתמיד נשאר רגוע ומפוקס, זה שמחבק, מעודד, זה שמרים מהרצפה ומחבר את החלקים מחדש, אבל עכשיו מתחשק לי לפרק את עצמי לחלקים, לערבב הכל ולהרכיב מחדש.. אבל בעיקר מתחשק לי להקיא ממני את המועקה הזאת.

שימודה - ווואווו. מדהים
אתה כל כך מיטיב לתאר את מה שאני מרגיש.
לפני שנה
שרף אורנים​(אחר) - מדהים שהגעת לפוסט מלפני שלוש שנים, זה כבר עושה לי חשק לחבק אותך. מודה שלא זכרתי את הפוסט הזה, אבל אני שמח שאתה מתחבר אליו והלוואי ויכולתי לעזור לך יותר. תודה, איש יקר
לפני שנה
שימודה - הלוואי והיינו נפגשות כמו שתי נשים לסביות.
הייתי מזיזה את התחתון הסקסי שלך, שולפת את הדגדגן הקטן שלך , מוצצת ומלקקת ומנשקת אותו, עד שאת על הקצה.
לפני שנה
שרף אורנים​(אחר) - זה נשמע כלכך מגרה... אולי זה יקרה
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י