התעוררתי מעורפל לתוך שקט מוזר, אפילו המזגן של השכנים עדיין ישן, הצד השני של המיטה היה ריק ולרגע או שניים, הייתי בטוח שהיא יצאה כבר לעבודה, אבל רעש המים הסגיר את מיקומה. בקושי הצלחתי לפקוח את העיניים, הרגשתי חולשה כזאת בכל הגוף, זו לא היתה התחלה של מחלה, גם לא עצב, זה היה געגוע ורעב אליה... אבל איך אפשר להתגעגע למישהי שכל הלילה עטפת בחיבוק?
היד לטפה את הזין מבעד לתחתון הדק והנעים והלב שלי התחיל לפעום בחוזקה, בלי להרגיש נעמדתי מול דלת המקלחת עירום, יד אחת על ידית הדלת והשניה על הזין שלי. כבר עמדתי במצב הזה כמה וכמה פעמים, תמיד חזרתי למיטה, אבל הפעם נכנסתי למקלחת. היא הביטה בי מופתעת "אתה מרשה לי לאונן", שאלתי בקול חלש, היא לא שמעה בגלל רעש המים וחזרתי על עצמי כמה פעמים ובכל פעם הקול שלי רעד ונחלש יותר עד שלא הצלחתי להוציא קול מפי... "אתה יכול לאונן דילדו", היא לחשה ומיד היד שלי החלה לשפשף את הזין שלי שהתקשה.
אני מביט בה והלב שלי כמעט מתפוצץ מאהבה, אני יורד על ברכיי צמוד אליה, המים משפריצים עליי ואני מקרב את הפנים שלי אליה ומנשק לה את הרגל ואז מתפרץ ממני בכי, בכי אמיתי כזה, מכל הלב, בכי שלא זכור לי שבכיתי מולה, גם ברגעים קשים.
היא נבהלה וחיבקה אותי בכל הכוח, כאילו מחזיקה אותי שלא אתפרק, "אני אוהב אותך" אמרתי אבל לא יצא קול מפי. הגברתי את קצב השפשוף ושקעתי לתוך המבט שלה, לפי קצב הנשימות היא ידעה שאני קרוב, "אני מרשה לך לגמור", אמרת בקול נרגש וזה כל מה שהייתי צריך באותו רגע כדי לפרוק ממני את כל המטען הזה של תשוקה וגעגוע.
"תראה אותך מושפל על הברכיים, זין נפול וכולך מכוסה בזרע, עיניים דומעות, איזה עולב", אמר קול בראש שלי, אבל לשם שינוי לא התביישתי, לא פחדתי שתלכי ממני, לא פחדתי להיות כזה חלש ופגיע, רק רציתי אותך, יותר מתמיד...
אחרי שיצאת מהמקלחת הנחתי את ראשי עליך, נותן לנשימות שלי לחזור לשגרה, "תודה גבר שלי", אמרת עם חיוך גדול על הפנים, אמרת וחיבקת אותי חזק. "תודה לך, אישה יפה שלי, תודה על האהבה המיוחדת שלך, תודה שאת מקבלת אותי ואת האהבה שלי"
