הימים האחרונים היו קשים לנשמה שלי.. שילוב של חום אוגוסט עם מבחן שהוציא הרבה גועל מהנשמה שלי וגאות של תשוקה שלא יודעת שובע.
בנוסף לזה אכזבתי את עצמי שלא הצלחתי לדחות סיפוק למרות שהבטחתי לעצמי, למרות שסיפרתי כאן במספר הזדמנויות על ההצלחה שלי, אז נכשלתי וזה ערער לי את הנשמה, אבל למה בעצם? למה לעזאזל לתת למשהו כזה לערער אותי ככה?!
השאלה הרחבה יותר היא איך אני מצליח למנוע ממני את הנפילה הזאת בעתיד? כולנו כאן יודעים על בשרנו שלסקס יש משמעותיות רגשיות עמוקות עלינו ולא משמה באיזה צד אתה.. הרצון לתת את עצמי בצורה טוטאלית גובר על הרצון לסיפוק מיידי וזה בסדר, האם יש מקרים יוצאים מן הכלל? האם אפשר לפעמים לעצור ולהגיד עכשיו, אני צריך לגמור כדי לשחרר כאב, כדי לגרום לי להיות מרוכז במשהו שאינו קשור לסקס? האם ליפול למלכולדת הדבש של התשוקה?
אין לי מושג למה הלב שלי נסחט בגלל אוננות אחד סוררת? האם זה הפחד מלאבד שליטה ולחזור להתמכרות לאוננות?! אולי זה בכלל תגובת לוואי לגמירה כלכך חזקה?! אולי זאת התחושה של התחת שלי פעור ומלא בפלאג הגדול שהחליק בלי בעיה וגרם לעונג גדול? אולי אלה הפנטזיות המטונפות והמשפילות שלקחו אותי רחוק מדי? אולי אני סתם מבלבל לכם במוח וחושב יותר מדי?! אולי....
ועכשיו לחדשות טובות.. עברתי את המבחן ואפשר לחזור לנשום
