נאמנות ותשוקה

כשהיינו צעירים, היינו מחכים לשישי שיגיע כבר. צהריים בשוק ואז חוזרים הביתה עם בטן מלאה בנחמה. לא היו דאגות באותם ימיםוכל מה שנותר היה להחשיך את החדר ולהתכרבל. לרוב גם היינו מזדיינים עד שנרדמים ו/או מתעוררים כשהיא מעמידה לי את הזין ועולה לרכב, עוד לפני שהמילה דילדו נכנסה ללקסיקון שלנו. אחרי הקפה של שבת לא יכולנו להוריד את הידיים אחד מהשניה... אז האמת שגם היום אני לא יכול להוריד ממנה את הידיים, אולי היום אפעלו עוד יותר. יורשי העצר כבר לא מאפשרים שנ"צ או כל סוג של אינטימיות בשישי בצהריים... היו ימים נפלאים וגם הווה נפלא ואני יכול רק לקוות שהעתיד יהיה עוד יותר נפלא.. שבת שלום, חברים וחברות. תאהבו, תתפנקו...