14 שנים עברו מהפגישה הראשונה שלנו. אני זוכר את הרגע הזה, כאילו היה אתמול. זוכר את ההתרגשות, איך חיכיתי שיסתיים יום העבודה. התלבשתי יפה בשבילך ועשיתי את כל הדרך אליך. אני זוכר שירדתי מהרכבת וחיפשתי אותך בחניה בהתרגשות של טיפשעשרה. כשראיתי אותך, ידעתי שזו את ואת לא באמת ידעת איך אני נראה אבל עמוק בפנים ידעת שזה אני. אני זוכר את החיבוק הארוך באמצע החניה, שיתפוצץ העולם, למי אכפת, עכשיו שאנחנו סופסוף ביחד. אחרי חודשים רבים של קשר וירטואלי, של ניתוקים וחיבורים. אני זוכר שהסתכלת לי עמוק לתוך העיניים ונישקת אותי. אני זוכר שלא יכולתי להוריד ממך את הידיים כדי שאהייה בטוח שאת אמיתית.
אני זוכר כמה כאב כל אחד הביא איתו, כמה חוסר ביטחון, כמה כמיהה לאהבה אמיתית ולא זיון מזדמן. אני זוכר את הרגע הזה כאילו הוא קרה אתמול ואת מה שהיה לפניו? כמעט ושכחתי. שכחתי איך זה להיות לבד, שכחתי איך היו החיים שלי לפניך, שכחתי את הכאב הנוראי שהורדת לי מהלב. אני זוכר כמה עצב היה בך ואני יודע שהבטחתי לאהוב אותך כלכך חזק כדי להעלים את הכל אבל נכשלתי במשימה כי נשאר בך עצב שהוא שלך ורק שלך וכנראה שלעולם לא אצליח לקחת אותו ממך, הוא חלק ממך ולמדתי לאהוב גם אותו, להסתדר איתו. למדתי לנגב לך את הדמעות, לחבק חזק כדי להפסיק את הבכי. למדתי להזכיר לך שאני אוהב אותך גם אם אמרתי לך את זה היום כבר מיליון פעמים, אז עוד פעם אחת לא תזיק. למדתי להצחיק אותך גם אם זה בטפשות, העיקר שתצחקי. למדתי להפסיק לחפור כשאת אומרת שהכל בסדר ושנינו יודעים שאת לא, למדתי שהתרופה הכי טובה היא חיבוק.
לימדת אותי לדבר, לחפור גם אם זה נראה לי משעמם. לימדת אותי לשחרר ולא להתבייש כלכך, לימדת אותי לאהוב את עצמי כמו שמעולם לא חשבתי שמגיע לי. לימדת אותי לתת לך לאהוב אותי כמו שלא חשבתי שמגיע לי. לימדת אותי שאת אוהב אותי באמת וגירשת את הפחד שמחר אתעורר למיטה ריקה. לימדת אותי שאני הגבר שלך גם אם אני לא תמיד מרגיש ככה. לימדת אותי שאת שלי גם אם לפעמים יש לי ספק. לימדת אותי שביחד אנחנו הכי טובים בעולם. לימדת אותי למצוא רגעים קטנים של אושר ולהתעלם מכל השאר. לימדת אותי להסתכל בראי ולא להשפיל מבט. לימדת אותי להכיר את עצמי טוב יותר.
14 שנים, שני ילדים, משכנתא, ועד בית, טסט לאוטו, ערימה של כביסה, אבק בפנלים, עציצים במרפסת.. שיגרה של יום, שיגרה של חיים שאלה מצטרפים מלא מלא זיכרונות מטיולים ורגעים קטנים של אושר, חיוכים וצחוקים של ילדים, זיכרונות של זוג צעיר שכבר לא כלכך צעיר, זיכרונות שלי ושלך, רק שלנו, של כולנו ביחד. זיכרונות שלא יעלמו, זיכרונות שילכו איתנו עד סוף העולם. 14 שנים שגדלנו ביחד, התבגרנו ביחד ובתקווה נזדקן ביחד. הייתי רוצה לתת לך מלא דברים, בית גדול, ארון בגדים שתמיד יהיה לך מה ללבוש, פינוקים, תכשיטים אבל במקום יש לי לב מלא באהבה, לב שגדל כל יום עוד טיפה, רק כדי להכיל עוד קצת אהבה.
14 שנים ביחד הם רק ההקדמה לשנים הבאות. מאחל לנו קודם כל בריאות, שנדע להוביל כל אחד למקום טוב יותר, להגשמה עצמית, להגשמת חלומות קטנים וגדולים. מאחל לנו להירדם כל ערב עם חיוך ולהתעורר עם חיוך חדש כל בוקר. מאחל לך לשחרר קצת פחדים ולראות אותך דרך המשקפיים שלי. מאחל לנו ללמוד אחד את השני יותר, לחדש, לרגש. מאחל לנו להמשיך ללמוד להתגבר על מכשולים בדרך שנקראת חיים ולא לשכוח שביחד אחנו בלתי מנוצחים. מאחל לנו לגדל את הילדים לתפארת, שיהיו בני אדם טובים, כל השאר יהיה בונוס. מאחל לי להצליח להראות לך יותר את האהבה והתשוקה שלי אליך שבוערת בי כאש התמיד. מקווה שתסכימי לקבל יותר ממני, ללא פחדים, לקבל את כולי, כמו שאני חולם בלילות ובהקיץ.
