כשהכרנו היינו שני אנשים עם לב שבור וביטחון עצמי בקרשים. כשהכרנו פחדנו להתאהב אחד בשני, למרות שההתאהבות היתה מיידית אבל הסתרנו את זה, ניסינו לברוח מזה אבל ללא הצלחה, שהכרנו אפילו האוקריינוס שהפריד בינינו לא יכל עלינו.
מאז גדלנו, למדנו, צצו קצת שערות לבנות, השמנו מנחת ובעיקר מפחמימות ארורות וטעימות, הבאנו לעולם שני ילדים יפים, חכמים, רגישים. צברנו חוויות בלי סוף, הכרנו אנשים חדשים וישנים נעלמו, עברנו לעיר אחרת, החלפנו עבודות, קריירות אבל לא הפסקנו לאהוב, אפילו לא לשניה. גם כששברתי לה את הלב כי מרוב רגישות ופחד, אטמתי את הלב ולא ידעתי להראות את האהבה שלי. לא הפסקנו לאהוב גם שהלב שלי דימם כששיקרה... לא הפסקנו לאהוב אפילו לא לרגע ולא בגלל הילדים או נוחות, גם לא בגלל מהפחד להיות לבד, לא הפסקנו לאהוב מתוך בחירה, מתוך הבנה שאנחנו הכי טובים ביחד.
"נמחקו לי סלילים שלמים של זיכרון", כתב גבריאל בלחסן בשירו "עריסת יהלום" וזה בדיוק מה שקרה לי. אני כבר לא זוכר איך היו החיים שלי בלעדיה. כלכך הרבה עצב ובדידות נמחקו. מוזר לחשוב שכל אחד מאיתנו היה מישהו שחי שם בנפרד. למדנו לעטוף כל אחד בעריסת היהלום המתאימה לו. למדנו לדבר, למדנו להקשיב, למדנו להרגיש, לחלוק. למדנו לבכות ואז לצחוק, למדנו לנגב את הדמעות, למדנו לחבק, למדנו לקבל כל אחד ואת החולשות שלו, למדנו לקבל כל אחד ואת החוזקות שלו, למדנו לתקשר, לחזק כצריך, למדנו לסלוח כשצריך, למדנו לאהוב מחדש.
תמיד כעסת עליי שוויתרתי על החלום שלי בגללך, זה יושב לך בראש ובלב ומעיק לך על החיים ואני תמיד חשבתי שיכולת למצוא מישהו יותר טוב ממני, כזה שיהפוך אותך לברבור הכי יפה באגם אבל תכלס... לפעמים חלומות נועדו להיות חלומות, לדרבן אותנו אבל לא ניתנים להגשמה. לפעמים צריך לעצור והגיד תודה על כל מה שיש ולא להתאבל על מה שאין. אחרי כל השנים האלה, נפל לי האסימון, שעליך חלמתי כל השנים ואותך חיפשתי בכל המקומות.
אני יודע שאת מרגישה בדיוק ככה. אני יודע שאת יודעת שלא סתם נפגשנו, לא סתם עמדנו במבחנים שהיקום בחן אותנו, לא סתם הצלחנו להתגבר על מכשולים בדרך, לא סתם אנחנו עדיין ביחד, לא סתם את האוויר שממלא לי את הריאות ולא סתם אני הדם שזורם לך בעורקים... לא סתם אני רוצה להעניק לך את כל כולי ולא סתם את רוצה לתת לי את הלב שלך על מגש של כסף...
מה אני יכול לאחל לנו?! להמשיך בדרך שלנו. בדרך הארוכה הזאת שנקראת חיים. להמשיך להכיר אחד את השניה, גם אחרי כל השנים האלה, אנחנו לומדים להכיר ולהתחדש. אני מאחל לנו להמשיך לגדל את הילדים ולהפוך אותם לאנשים טובים עם ערכים, לב טוב ומלא אהבה, כל השאר יהיה בונוס. אני מאחל לנו לחוות את העולם, ברגעים קטנים של אושר ויופי. רגעים מופלאים של נוף מרהיב, אוכל טעים, בית חם ואוהב וגם רגעים של שלווה ושקט.
מאחל לנו להמשיך ללמוד אחד את השניה באינטימיות. מאחל לך ללמוד לקבל את הגוף שלך כמו שאני רואה אותו, כמו שאני מעוניין להעריץ. מאחל לעצמי ללמוד איך להעניק לך יותר ממני, איך להתמסר יותר, להוביל אותך לעונג שלא ידעת שקיים, כי בדיוק שם נמצא האושר בשבילי.
מאחל לנו להזדקן ביחד באושר. מאחל לנו להיות שני זקנים שהולכים יד ביד ורואים להם על הפנים את האושר והאהבה שלהם.. מאחל לנו שזוג צעיר יסתכל עלינו וירצו להיות כמונו כשהם יזדקנו...
