פעם הייתי מתוסכל מאוד מהזין שלי, התביישתי בו, הרגשתי נבוך ותמיד הוא גרם לי להרגיש לא מספיק גברי. שנים רבות הוא היה הסיבה העיקרית שנמנעתי מכל מגע מיני, הוא השפיע לרעה על הביטחון העצמי שלי. השנים עברו ולמדתי שפנטזיית שחקן הפורנו כבר לא תתגשם והזין שלי ישאר כמו שהוא והמצב השתנה. אולי זאת ההרגשה שאפשר לספק אותה בדרכים אחרות, אולי גם ההרגשה שאני מצליח לספק אותה עם הזין שלי כמו שהוא ושאני לא כזה גרוע ואולי ההבנה שלפעמים היא רוצה זין אחר, לא קשורה אליי ולא מתוך אכזבה ותסכול ממני. אולי בכלל הבנתי שהוא לא כזה קטן ועלוב כמו שחשבתי.
(עפ"י מחקרים גודל הזין הממוצע הוא כ 9 ס"מ במצב רפוי וכ 14 ס"מ בזקפה. בנוסף נמצא ש 12% מהגברים חושבים שהזין שלהם קטן מהמוצע)
אז למדתי לקבל את הזין שלי כמו שהוא. למדתי לקבל אותו קשה וזקור ולמדתי לקבל אותו קטן ורפוי. למדתי לראות את היופי בזין קטן, כזה שבקושי רואים. למדתי לא להתבייש גם כשהוא לא עומד, למדתי לחדור לתוכה ולדעת שלפעמים היא לא מרגישה אותי בכלל. למדתי שזין קטן זה גם סקסי. למדתי שזה ממש מגרה לאונן עם שתי אצבעות ולהגיע לאורגזמה מטורפת ומרגשת. למדתי שהוא יתקשה בידיים שלה ו/או בכוס שלה ולפעמים רק צריך לדעת איך להפעיל את התשוקה ולהשתיק את כל מה שלא חשוב.
קנאת הפין של פעם הפכה לדלק שמצית בי את התשוקה, תכלס... הכל באמת בראש.
* הפוסט הזה יושב בטיוטות כבר כמה חודשים ולא הרגשתי בנוח ללחוץ על " פרסם". אולי זה כל עניין הטאבו שרץ כאן לאחרונה, אולי גם הפוסט הזה גרם לי להרגיש עוד יותר בנוח לדבר על זה, אולי ההבנה המאוד בסיסית שזה לא באמת משנה כי לספק אפשר במלא דרכים וכל מה שחשוב זה מה שיש בין בני הזוג ולאנשום דבר אחר *
