לאחר עשרים ימים נשברה הבצורת ונרשמה פעילות מינית בבית משפחת *#@&. עשרים ימים עברו מהפעם האחרונה שחווינו אינטימיות "מלאה", עשרים ימים עברו כמעט בלי להרגיש. הלחץ בעבודה התגבר, סוף סמסטר הגיע בתזמון גרוע, עניינים רפואים משפחתיים והכל ביחד ייצר תבשיל לוהט של חרמנות ותסכול.
אני לא יודע להסביר את זה, אבל עם כל הבלאגן הזה, דווקא היתה לי תשוקה להתנזרות ואני אפילו לא יודע למה.. אולי בגלל יותר מדי מחשבות שגורמות לקצר בין איברי הגוף למוח. המוח רוצה אותה יותר מתמיד (גם הלב אם היה ספק), רוצה אותה הרבה יותר מכל מה שכתבתי כאן בכל הפוסטים שלי, רוצה אותה אבל הגוף נצור ונעול. אני מחבק אותה במיטה והיד נעצרת ממש מתחת לשדיים שלה, שהייתי נותן הרבה כדי להרגיש אותן נמעכות בין אצבעותיי. הידיים מלטפות אבל שומרות מגע מתחת שלה והכוס שלה הוא ממש מחוץ לתחום.
מה קורה כאן לעזאזל?! לא לזה התכונתי והיא כלכך עייפה ומוטרדת שאיך אפשר לחשוב שהיא תיזום משהו או תסכים בכלל.. אולי זה בעצם הפיתרון של שנינו, זיון טוב שירגיע את הלחץ אבל זה נראה שקרסנו לתוך השגרה הזאת. המקסימום שהצלחתי ליזום זה לבקש ממנה לאונן מולה וגם אז, רציתי שהיא תוריד אותי נמוך יותר, שהיא תפרק לי את הנשמה כי הבכי אחרי הגמירה כבר לא ממש מזיז. אני כמו נרקומן שצריך מינון גבוהה יותר של הסם והיא הרי הסם שלי. איך אפשר להסביר לה כמה אני מכור לה ושלפעמים כל מה שאני צריך זה להיות שלה ולא לחשוב על כלום, לא להחליט על כלום, לא לעשות כלום, פשוט למלא פקודות ולתת הכנוע שבי לצאת לאוויר העולם.
יום שישי הגיע והאמת שנינו דיי על ארבע, מותשים, טרודים ומה לא?! הילדים במסגרות ואיזה קטע, אין לימודים היום, כבר שנתיים שזה לא קרה וכבר שכחתי מה עושים בזמן הקסום הזה בשישי בבוקר. היא יוצאת מהמקלחת ואני כבר מדמיין איך אני הולך ללקק אותה ולמרוח את המיצים שלה על כל הפנים שלי, אבל לה היו תוכניות אחרות. קודם סידורים, אח"כ זימה... קצת מבאס כי זה ברור שלא יהיה זמן אח"כ והראש שלי כבר התמלא במיליון ואחד מחשבות שהיא לא רוצה אותי אותי ובלה בלה בלה...
באופן מרשים, אנחנצו מסיימים את כל הסידורים זריז והיא כבר במיטה עירומה ואני כמו דביל מסדר את הקניות מהסופר, יש לי זמן ובראש שלי אותן מחשבות מטופשות עד שהיא קוראת לי.. "דילדו, אני אחכה עוד הרבה?! הבטחת למרוח לי קרם, אני מיובשת כלכך"... לוקח לאסימון כמה שניות לרדת ואני בזריזות מגיע לחדר ומתפשט. היא שקועה בטלפון ואני מביט בקפלי הגוף שלה ומתחיל להזיל ריר. היא מושיטה יד ומגישה לי את קרם הגוף ואני מיד מתחיל למרוח אותה. אני לא מספיק למרוח חצי רגל והזין שלי זקור כמו שכבר שכחתי שהוא מסוגל. עד שסיימתי לעבור את כל הרגל, הזין שלי כבר התחיל לנטוף כמו איזה ברז דולף. היא מחייכת ואומרת בצחוק "התגעגעת אליי או שאתה סתם חרמן, דילדו?!" אני משפיל מבט וקולט את הנזילה. "סליחה, זה פשוט כלכך מחרמן אותי למרוח אותך בקרם". היא מסובבת את הראש שלי אליה ופוקדת להגיד שוב והעם בקול שהיא תשמע. "מחרמן אותי למרוח לך קרם. זה מעמיד לי את הזין כלכך קשה", אני אומר בקול רועד, "את מרשה לי לטעום?", "בטח, דידלו סוטה ועלוב שלי" היא עונה ומלקקת את שפתיה. אני אוסף עם האצבע את הטיפות שנוזלות לי מהזין ומכניס לפה. הטעם המלוח הזה מציף אותי ברגשות. ערבוב של השפלה, כניעה, חולשה ועם זאת גאווה וחרמנות עוצמתית... מרגיש לי פשוט נכון ומתאים.
המחשבות שלי נעצרות ברגע שהיד שלה אוחזת לי את הביצים בשילוב לא הגיוני של עדינות וחוזקה בו זמנית ומשם גם לכיוון החור שלי שזועק לתשומת לב. האצבע שלה מחליקה לתוכי בקלות וסוחטת ממני גניחה. "אתה רוצה את הפלאג, דילדו?". אני מסמן כן עם הראש והיא נוזפת בי ללכת ולהביא אותו. אני לוקח את הפלאג הגדול, למרות שכמה ימים מוקדם יותר, לא הצלחתי להחדיר אותו אבל הפעם עם קצת סבלנות הוא נכנס למקומו. "כל הכבוד, דילדו, עכשיו תמשיך במשימה שלך", היא אומרת עם חיוך על פניה ועיניים נוצצות. אני מתחיל למרוח את הרגל השנייה והיא מצמידה את הראש שלי לשדיים שלה. אני מלקקת את הפטמה הקרובה ונושך בעוצמה לפי מידת הגניחות שיוצאות לה מהפה.
"אתה בכלל מבין מה אתה עושה לי, דילדו?" היא שואלת ואני נבוך ולא יודע מה לענות, כאילו לא שמעתי אותה אומרת את זה כבר, כאילו אני לא יודע את התשובה אבל זקוק שהיא תגיד את זה בקול רם וברור שאולי זה יכנס לי לראש. היא שואלת שוב ופעם בפחות נועם. "אני נוגע בך כמו שאף אחד אחר לא יכול", אני אומר בקול רועד ולא ממש מאמין למילים שיוצאות לי מהפה. "אם אתה לא מאמין, אתה מוזמן לבדוק", היא יותר מרומזת ואני מעביר יד על הכוס שלה ולאחר קבלת אישור מחדיר שתי אצבעות שמגששות ישר לנקודה שסוחטת ממנה עוד ועוד גניחות. אני מרגיש את התשוקה שלה נוזלת לי על היד. אני כלכך רוצה לטעום אותה, הייתי מסתער אליה בטירוף אבל היא מרשה רק ללקק את היד שלי.
ההמשך יבוא
