וידוי : אף פעם לא באמת אהבתי שמוצצים לי.
אני מנסה למצוא הסבר למה זה ולא בטוח שיש. אולי זאת ההרגשה שאני מורם והמוצצת היא נחותה ומושפלת וכמובן שסיטואציה כזאת לא מתאימה לגבר כמוני.
אני זוכר שני מקרים שלקחתי את הזין שלי והכנסתי עמוק לגרון שלה (היו שתי נשים כאלה, כל אחת אישה מדהימה בפני עצמה) ואפילו הייתי הגורם האקטיבי בסיטואציה, עד לגמירה עמוק בגרון ובדיוק שם הגיעה תחושת גועל שקשה לתאר. גועל מעצמי כמובן ולא גועל מהאקט עצמו או מהנשים הנפלאות. אני זוכר שנגעלתי מעצמי, שכעסתי על עצמי, שהתביישתי בעצמי.
מצד שני, מאוד מגרה אותי המחשבה למצוץ לגבר, לקבל את כל גבריותו עמוק לגרון, להרגיש את החנק מעבר לפינה, להרגיש זין מתקשה לי בפה וחודר ללא רחמים לגרון שלי וכמובן שלהרגיש את הזרע החם נפרק לגרוני בכמויות.
אם זה היה תלוי בי הייתי יורד לאישתי כל בוקר, ערב ואם אפשר היה גם בצהריים וגם אחה"צ... בכל הזדמנות! תחושת ההתמסרות לגוף שלה, תמיד ממלאת לי הגוף והנשמה בתחושה אלוהית. הטעם שלה תמיד מחרמן אותי וגורם לי לרצות עוד. אני אוהב להשאיר את המיצים שלה על פניי ולא לשטוף, כדי להיזכר איפה הייתי לא מזמן ולא לשכוח את הייעוד שלי... זו הרגשה מאוד מחרמנת לקום באמצע הלילה ולהריח אותה עליי ואז להירדם עם זין קשה בידיים.
אז מה הבעיה שלי?! למה לעשות כזה סיפור ממציצה, במיוחד שהיא אוהבת למצוץ? אז מה עושים עם כל הטוב הזה?! אין לי מושג
